נדרים דף טו עמוד ב
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
כי קתני, דאי איתהני הרי זה בבל יחל דברו.
תנן: שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח, הלכה לפני הפסח - אסורה בהנאתו עד החג, ומותרת לילך אחר הפסח; הלכה - אסורה, לא הלכה - לא!
רבא: הלכה - אסורה ולוקה, לא הלכה - אסורה בעלמא.
והך ככר זו עלי היום אם אלך למקום פלוני למחר, אכל הר"ז בבל ילך!
משמע דווקא הלך הרי זה בבל יחל ולא מהלך וקשיא לר"י.
ר"י: ה"ה מהלך, איידי דתני רישא אכל דלא תני ליה אוכל, תני סיפא הלך.
א. האומר לאשה קונם שאני משמשך, הרי זה בבל יחל דברו.
מיירי באומר הנאת תשמישך עלי דאסור שאין מאכילין אדם דבר האסור לו
ולא בתשמישך עצמו דכופין אותה ומשמשתו דמשועבדת, [והוא עצמו גם משעובד דועונתה לא יגרע]
שבועה שאיני ישן, שאיני מדבר, שאיני מהלך - אסור.
קרבן לא אוכל לך, הא קרבן שאוכל לך, לא קרבן לא אוכל לך - מותר.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום