נדרים דף יג עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

- לא, דכו"ע לפני זריקת דמים, והמתיר: 'כי ידור' עד שידור בדבר הנדור, להוציא בכור דדבר האסור הוא

והאוסר- לה', לרבות דבר האסור.

[ובכור לא תפיס בנדר דמשום רבי 'הזכר תקדיש' שמצווה להקדישו]

והמתיר- 'לה' מיבעי למתפיס בחטאת ואשם שמתפיס בנדר, ומוציא בכור הקדוש ממעי אמו. גם אי לא מקדיש

א. כאימרא, כדירים. וכו' מכל משמשמי מזבח אף שלא הזכיר קרבן

תנא: אימרא לאימרא כאימרא, דירים לדירים כדירים, עצים לעצים כעצים, אישים לאישים כאישים, מזבח למזבח כמזבח, היכל להיכל כהיכל, ירושלים לירושלים כירושלים, כולן שאוכל לך אסור, לא אוכל לך - מותר.

וכר"מ דלא חילק בין אימרא לאימרא כאימרא.

והך דסיפא דוכולן לא אוכל לך מותר ולקרבן לא אוכל לך,

שלר"מ אסור, ולר"א נעשה כאומר לקרבן יהא ולפיכך לא אוכל,

לא קשיא: הא דאמר לא לאימרא, הא דאמר לאימרא.

האומר קרבן עולה, מנחה, חטאת, תודה, שלמים שאני אוכל לך אסור,

רבי יהודה מתיר.

הקרבן, כקרבן, קרבן שאוכל לך - אסור.

לקרבן לא אוכל לך - רבי מאיר אוסר.

תני: קרבן, הקרבן, כקרבן שאוכל לך - אסור,

סתמא כר"מ שלא חילק בין אימרא לאימרא;

אי ר"מ, הא דתני: קרבן שאוכל לך - אסור,

והתניא: מודים חכמים לר"י, באומר הא קרבן, והא עולה, והא מנחה, והא חטאת שאוכל לך שמותר, שלא נדר זה אלא בחיי קרבן!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום