נדרים דף מד עמוד א

פרק רביעי

אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד, לשבת, לחדש, לשנה, לשבוע

עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר - יכול לחזור בו,

משזכה בה בין הוא בין אחר - אין יכול לחזור בו;

א. עולא: סיפא אף לרבנן. ושניהם יכולים לחזור דשאני שנה ושבוע דלא מצוי.

ב. ר"ל: מדסיפא ר' יוסי, גם הרישא, והטעם דלא לישתכח תורת הפקר.

ומן הדין אף ביום הראשון הפקר, ותיקנו מפני הרמאין דמפקירין וחוזרין בהן, אבל דאורייתא אינו הפקר

ולא חיישי שיעשרו מחיוב על הפטור ולהיפך - דתיעשר מיניה וביה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום