נדרים דף מג עמוד ב

פרק רביעי

ואי עד דאתי לרשות זוכה, מ"ל נדרו קדם, או הפקרו קדם.

הוא עצמו תירץ: דכל הנודר אין דעתו על מה שהפקיר.

ב. מתיב רבא: מקצתן לראשון וכולן לשני - ראשון קנה, ולא שני.

- אלא: טעם רבי יוסי, גזירה משום מתנת בית חורון.

תניא: המפקיר את שדהו ג' ימים יכול לחזור בו, ואח"כ לא;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום