נדרים דף מט עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מדאמר קצירי ומריעי ש"מ: קצירי – ממש [חולים שנפשם קצרה], מריעי - רבנן.

א. קונם תבשיל שאיני טועם מותר בעבה.

מתני' דלא כבבלאי דאר"ז: בבלאי טפשאי האוכלים לחם בלחם ולהם אסור.

ר"ח: הדקדקנים באוכל דייסת חיטי בלחם חיטים, ודשערי בשערי

או"ד חיטי בדשערי ודשערי בדחיטי.

- רבא אכלם בקמח כליות.

רב"ה שאל לר"ה מדוע אוכל הדייסא באצבעותיו.

א"ל כך אמר רב: דייסא באצבע בסים, וכ"ש בב' וכ"ש בג',

רב לחייא בנו ור"ה לרבה בנו: מזמנים לך לאכול

דייסה עד הילוך פרסה, בשר שור עד הילוך ג' פרסה,

רב לחייא בנו ור"ה לרבה: אל תירוק בפני רבך חוץ מדלעת ודייסה

הדומין לפתילה של אבר, ואף בפני שבור המלך

רבי יוסי ור"י: חד אכיל דייסא באצבע, וחד בקליפת עץ;

א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבע: עד מתי אתה מאכילני צואתך!

א"ל דאכיל באצבע לדאכיל בהוצא: עד מתי אתה מאכילני רוקך!

כשהביאו לר"י ור"ש מין תאנים קשים לעיכול, ר"י אכל, ר"ש לא אכל;

א"ל ר"י: מ"ט אינך אוכל א"ל ר"ש: שאינם יוצאין מבני מעים כלל, א"ל ר"י כ"ש שנסמוך עליהם למחר

ר"ט לר"י שישב לפניו: היום פניך צהובין.

א"ל: אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח, ואם אכלנום במלח כ"ש שהיו פנינו צהובין.

מטרוניתא לר"י: מורה [הלכה] והינך שיכור?!

א"ל: אמונתי אם טעמתי רק קידוש והבדלה וד' כוסות דפסח ואני חוגר ראשי מפסח עד עצרת – אלא ש'חכמת אדם תאיר פניו'.

צדוקי לר"י: פניך דומין אי כמלוי רבית אי כמגדלי חזירין!

א"ל: אצל היהודים שניהם אסורין אלא שכ"ד בית הכסא יש לי מביתי ועד ביהמ"ד וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד.

ר"י כשהלך לביהמ"ל לקח קנקן על כתפו ואמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה [שלא ישב על הארץ].

אשת ר"י עשתה גלימה מצמר ונתכסתה בזה וכשר"י יצא להתפלל מתכסה בזה ומברך ברוך שעטני מעיל.

כשגזר רשב"ג תענית ר"י לא הגיע, וא"ל שאין לו במה להתכסות שלח לו גלימה ולא קיבל, הגביה המחצלת שישב עליה והראה לשלוחו [הזהובים] אמר ראה מה יש לי מיהו לא ניח"ל להנות מזה בעוה"ז.

מעשה דר"ע ונדרו של כלבא שבוע

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום