נדרים דף נט עמוד א

פרק שביעי

- אמרי: מעשר דיגון הוא דגרם ליה.

מתיב רב"ח: קונם פירות האלו עלי, על פי, לפי, אסור בחילופיהן וגידוליהן

שאני אוכל, שאני טועם, בזרעו כלה מותר בחילופיהן ובגידוליהן;

בשאין זרעו כלה -אף גידולי גידולין אסורין.

תירץ ר"א: שאני קונמות, שאם ירצה יכול לישאל ע"ז,

וכדבר שיש לו מתיר' שלא בטל ברוב

והך: דתרומה דאי בעי נשאל עליה, ובטל ברוב! דתנן: סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין תרקב, הא למאה- תעלה.

ואין לדחות: דמיירי בתרומה ביד כהן שאינו יכול להשאל עליה

דהא סיפא תמכר לכהן.

ואין לדחות: בישראל שנפלו לו מבית אבי אמו כהן עסקינן.

דתימכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה.

אלא: דוקא קונמות מצוה להישאל עליהן כר"נ: דכל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה, משא"כ בתרומה

א"ל ר"ח: מי מקשיב לך ולרבך רי"ו. היתר שבהן להיכן הלך?

א"ל: מי לא תנן דכוותה? בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום