נדרים דף סה עמוד א

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

תניא: המודר הנאה מחבירו - אין מתירין לו אלא בפניו.

מדר"נ: דלך שוב מצרים כי מתו כל האנשים', אמר לו: במדין נדרת לך והתר נדרך במדין, ד'ויואל משה', אין אלה אלא שבועה, ד'ויבא אתו באלה'.

וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים' מרד- שמצא צדקיה לנבוכדנצר שאוכל ארנבת חיה. א"ל השבע לי שלא תגלה, ונשבע ולבסוף כשהצטער צדקיהו בגופיה, נשאל על שבועתו ואמר. וכששמע נבוכדנצר שמבזים אותו שלח והביא סנה' וצדקיה א"ל ראיתם מה עשה צדקיהו הרי נשבע בשם ה', א"ל: שנשאל על שבועתו, ושאלם אם יכול, אמרו לו שכן, א'ל: ואף שלא בפניו? אמרו לו רק בפניו א"ל: ואתם מ"ט לא אמרתם לצדקיהו

מיד: 'ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון' - ששמטו כרים מתחתיהם.

ר"מ: יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד, ואין חכמים מודים לו.

כיצד? אמר קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע,

אמרו לו מת או שעשה תשובה,

קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו,

אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש

- הרי הן כנולד ואינו כנולד, ואין חכמים מודים לו.

ג. קונם שאני נכנס לבית זה שהכלב בו וכו'.

מת, נולד הוא! – אר"ה: נעשה כתולה נדרו בדבר;

ורי"ו: כבר מת, וכבר עשה תשובה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום