נדרים דף סה עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מתיב רבי אבא: קונם שאיני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה, קצרה והרי היא ארוכה - מותר בה, לא מפני שכעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה, אלא שהנדר טעות;

בשלמא לר"ה: דנעשה כתולה נדרו בדבר, תנא תולה נדרו בדבר, ותנא נדר טעות;

אלא לרי"ו: דאמר כבר מת, וכבר עשה תשובה, למה לי למתני

תרי זימני נדר טעות? קשיא.

ועוד אמר ר"מ: פותחין לו מן הכתוב שבתורה, ואומרין לו: אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ועל לא תטור, ועל לא תשנא את אחיך בלבבך, ואהבת לרעך כמוך, וחי אחיך עמך, שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו, אמר: אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר - הרי זה מותר.

רהבר"ק לרבנן: שיאמר: למה עלי לפרנסו אעשה זאת עם כולם!

א"ל: דכל הנופל, קודם נופל לקרובים לפני שנופל לגבאי.

פותחין לאדם בכתובת אשתו.

ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה וכתובתה ת' דינרים,

ובא לפני ר"ע: וחייבו ליתן לה כתובתה.

אמר לו: רבי, ח' מאות דינרין הניח אבא, נטל אחי ד' מאות ואני ד' מאות, לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים?

א"ל ר"ע: אף אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה.

אמר לו: אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר, והתירה ר"ע

ומיירי בקרקע ששווה ח' מאות דינר ולא שהמטלטלין ישועבדו לכתובה.

וה"ק: אף אתה מוכר שער ראשך ואוכל.

ש"מ: אין מסדרין לבעל חוב!

ארנב"י: לומר שאין מקרעין שטר כתובה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום