לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

פסחים דף פח עמוד א

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

האומר לעבדו: צא ושחוט עלי את הפסח.

שחט גדי - יאכל, שחט טלה - יאכל.

שחט גדי וטלה - יאכל מן הראשון.

שכח מה אמר לו רבו כיצד יעשה - ישחט טלה וגדי, ויאמר: אם גדי אמר לי רבי - גדי שלו וטלה שלי, ואם טלה אמר לי רבי - הטלה שלו וגדי שלי.

שכח רבו מה אמר לו - שניהן יצאו לבית השריפה, ופטורין מלעשות פסח שני.

שחט גדי יאכל - אף דרגיל בטלה.

שחט טלה יאכל - אף דרגיל בגדי.

שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון והך דאין נמנין על שני פסחים כאחד! - מתניתין במלך ומלכה.

והתניא: אין נמנין על שני פסחים כאחד, ומעשה במלך ומלכה שאמרו לעבדיהם: צאו ושחטו עלינו את הפסח, ויצאו ושחטו עליהן שני פסחים.

באו ושאלו את המלך, א"ל: לכו ושאלו את המלכה.

באו ושאלו מן המלכה, א"ל: לכו ושאלו את רבן גמליאל.

באו ושאלו את ר"ג, א"ל: מלכה ומלך דדעתן קלה עליהן - יאכלו מן הראשון.

אנן - לא נאכל לא מן הראשון ולא מן השני.

• ושוב פעם אחת נמצאת הלטאה בבית המטבחים, ובקשו לטמא כל הסעודה כולה.

באו ושאלו את המלך, א"ל: לכו ושאלו את המלכה.

באו ושאלו את המלכה, א"ל: לכו ושאלו את רבן גמליאל. באו ושאלו אותו.

אמר להם: בית המטבחים רותח או צונן? - אמרו לו: רותח.

אמר להם: לכו והטילו עליה כוס של צונן. הלכו והטילו עליה כוס של צונן, וריחשה.

וטהר רבן גמליאל כל הסעודה כולה.

נמצא מלך תלוי במלכה, ונמצאת מלכה תלויה בר"ג, נמצאת כל הסעודה תלויה ברבן גמליאל.

שכח מה שאמר לו רבו וכו'.

ויכול לומר העבד שלי אף דמה שקנה עבד קנה רבו,

- דמיירי בהולך אצל רועה הרגיל רבו אצלו, דניח"ל בתקנת רב העבד, ומקני לו חד מהם על מנת שאין לרבו רשות בו.

שכח רבו מה שאמר לו שניהן יצאו לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני.

אביי: ל"ש דאין פסח שני אלא ששכח אחר זריקה, דבעידנא דזרק דם היה ראוי לאכילה.

אבל שכח לפני זריקה, דכשזרק דם לא היה ראוי לאכילה - חייבין לעשות פסח שני.

איכא דמתני לה אברייתא: חמשה שנתערבו עורות פסחיהן זה בזה, ונמצאת יבלת באחד מהן - כולן יוצאין לבית השריפה, ופטורין מלעשות פסח שני.

ואהך אמר אביי: דווקא שנתערבו לאחר זריקה, דבעידנא דזרק דם היה ראוי לאכילה.

אבל נתערבו לפני זריקה - חייבין לעשות פסח שני.

מאן דמתני אמתני' – כ"ש אברייתא.

מאן דמתני אברייתא - אבל אמתני' לא, כיון דכשירין נינהו, דכשנזכר כלפי שמיא ראוי היה לאכילה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום