פסחים דף פט עמוד א

פרק שמיני

אמר מר: ופטורין מלעשות פסח שני.

ואף דחד לא יצא- כיון שלא אפשר להכי פטורין.

דא"א כל חד וחד פסח - מייתי חולין לעזרה, דארבעה מינייהו עבדי להו.

וא"א שיביאו כולם - דנמצא פסח נאכל שלא למנויו.

וא"א שיביא כל אחד ויעשה תנאי שאם לא יהא שלמים- דיש חזה ושוק שרק כהנים אוכלים.

וא"א שכל אחד יביא עמו כהן- דממ"נ אי עשה פסח דילמא שלו ונמצא אוכל שלא למנוייו.

ואי לא עשה שמא שלמים הוא ולא עביד פסח.

וא"א שכל החמשה יביאו כהן אחד שלא עשה פסח, ויתמנה עליהם על חמשה פסחים, דמקרבן אחד וודאי יוכלו כולם לצאת יד"ח.

– אלא משום דממעט באכילת שלמים שנאכלים לשני ימים ולילה [משא"כ פסח רק יום ולילה]

וא"א שיביא מותר הפסח [שנאכל ליום וללילה אחד] ויעשה תנאי- ולא שיפריש לשום מותר אלא יטרחו להשיג ממותר הפסח – משום דפסח לא בעי סמיכה ומותר בעי סמיכה.

ובקרבן נשים- לאו משום מתנות דבשלמים ב' שהן ד' דהא מתן אחד כפר.

אלא משום דפסח בשפיכה ושלמים בזריקה ואף דבדיעבד יצא בשפיכה מ"מ לכתחילה לא.

האומר לבניו: הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים.

כיון שהכניס הראשון ראשו ורובו - זכה בחלקו, ומזכה את אחיו עמו.

אין להוכיח דיש ברירה! – ארי"ו: כדי לזרזן במצות קאמר. וכן מוכח מהא ד'ומזכה אחיו עמו'.

דאי לא התמנו מעיקרא וכי אפשר להתמנות אח"כ? אלא ש"מ שהתמנו קודם ש"מ.

ותנ"ה: מעשה וקדמו בנות לבנים, ונמצא בנות זריזות ובנים שפלים.

לעולם נמנין עליו עד שיהיה בו כזית לכל אחד ואחד.

נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט, רבי שמעון אומר: עד שיזרק את הדם.

לעולם נמנין וקמ"ל: דאף דאימני עליו חבורה זו - חוזרת, ונמנין עליו חבורה אחרת.

נמנין ומושכין את ידיהן עד שישחט וכו'.

אביי: מחלוקת לימשך, דרבנן סברי: מהיות משה - מחיותיה דשה, ור"ש: מהוייתיה דשה.

אבל לימנות - דברי הכל עד שישחט, דאמר קרא 'במכסת נפשת והדר תכסו'.

תנ"ה: נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט, ר"ש: נמנין עד שישחט, ומושכין עד שיזרק הדם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום