פסחים דף פו עמוד א

פרק שביעי

החלונות ועובי החומה כלפנים

רב: גגין ועליות לא נתקדשו.

והך דר"ח כזית פסח והלל היה נדמה כאילו פקע הגג – היינו דאכלו בקרקע ואמרו הלל בגג.

והך דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, וא"ר: שלא יעקרו מחבורה לחבורה.

- ל"ק דכאן - בשעת אכילה, כאן - שלא בשעת אכילה.

ת"ש: אבא שאול עליית בית קדשי הקדשים חמורה מבית קדשי הקדשים,

שבית קדשי הקדשים כהן גדול נכנס לו פעם אחת בשנה,

ועליית בית קדשי הקדשים אין נכנסין לה אלא פעם אחת בשבוע,

ואמרי לה: פעמים בשבוע, ואמרי לה: פעם אחת ביובל, לידע מה היא צריכה.

רב יוסף: אין להקשות מהיכל על שאר גגות דשאני היכל, ד'ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו ואת גנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת',

וכתיב 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל'.

והך דהלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול -תוכן חול וגגותיהן קודש

מיירי בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה.

והך דסיפא דבנויות בחול ופתוחות לקודש - תוכן קודש וגגותיהן חול.

- אף דגגותיהן שווין לעזרה וממילא הוויא מחילות.

הך דלרי"ו: לא נתקדשו דווקא בפתוחות להר הבית אבל מחילות הפתוחות לעזרה נתקדשו.

והך דר"י: דמחילות שתחת ההיכל - חול ההיא - שפתוחות לחול.

והך דוגגו קודש. לשתי אמות ד'גגין הללו אין אוכלין שם קדשי קדשים, ואין שוחטין שם קדשים קלים'.

הך דב' אמות היה בשושן הבירה, אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית.

זו שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע.

וזו שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע, נמצאת יתירה על של משה אצבע.

אחת גדולה ואחת קטנה שיהיו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה, כדי שלא יבואו לידי מעילה.

תרתי - אחת לכסף וזהב [של חצי אצבע], ואחת לבנין [זו של אצבע]

תנן: החלונות ועובי החומה - כלפנים.

החלונות - דשויה לקרקע עזרה.

עובי החומה משכח"ל בחומה קטנה 'ויאבל חל וחומה'. כר"ח שורא ובר שורא.

א. משנה.

שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד - אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין, ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין, והמיחם באמצע.

כשהשמש עומד למזוג - קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל.

והכלה הופכת את פניה ואוכלת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום