פסחים דף פג עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבה מוסיף אף ריה"ג.

דתניא ריה"ג: כל הענין כולו אינו מדבר אלא בפרים הנשרפים ובשעירין הנשרפין, לשרוף פסוליהן אבית הבירה וליתן לא תעשה על אכילתן.

'והן לא הובא דמה אל הקודש' -לחטאת שנכנס דמה לפנים -מכלל דאי יצאה או עלה דמה בשריפה.

מכלל דאי נפיק איהי, א"נ עייל דמה - בשריפה.

ורי"ו: דם ובשר - דבר אחד הוא, בעלים - מלתא אחריתי היא.

א. משנה.

העצמות והגידין והנותר - ישרפו בששה עשר.

חל ט"ז להיות בשבת - ישרפו בי"ז, לפי שאינן דוחין לא את השבת ולא את יו"ט.

רמב"א מרי"צ: עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים, הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור.

אין להוכיח מהא דהעצמות והגידים והנותר - ישרפו לט"ז, דבהכרח אית ביה מוח ושימוש בנותר בשריפה.

[דאי שימוש לאו מילתא למה לא יוציא למח וישרפו והעצות ישליך]

ודחי' דאפשר שימוש לאו מילתא וכאן כתיב 'ועצם לא תשברו בו' ואף בפסול [ובהיתה לו שעת הכושר]

והך דחזי' דאבל המותיר בטהור והשובר בטמא- אינו סופג את הארבעים-בלא היתה לו שעת הכושר.

ורב יעקב הוא דס"ל לחלק בין היתה לא היתה שעת הכושר.

'ועצם לא תשברו בו' - בכשר ולא בפסול.

רבי יעקב: היתה לו שעת הכושר ונפסל יש בו משום שבירת העצם,

לא היתה אין בו משום שבירת העצם.

רבי שמעון: אחד זה ואחד זה אין בו משום שבירת העצם.

והך דכל עצמות הקדשים אין טעונין שריפה, חוץ מעצמות הפסח מפני התקלה.

רנב"י – מיירי כגון שמצאן חלוצין.

עצמות קדשים דאין בהן משום שבירת העצם קודם שנהיו נותר חלצם, ולא הוו שימוש נותר ולא בעו שריפה.

עצמות הפסח, דיש בהן משום שבירת העצם אחר שנהיו נותר חלצם, והו"ל שימוש נותר, ובעו שריפה.

ר"ז: הב"ע - כגון שמצאן צבורין צבורין, ומהן חלוצין.

עצמות קדשים, דאין בהן משום שבירת העצם כנראה לכולם חולץ ואכלם, להכי לא בעי שריפה.

עצמות הפסח, דיש בהן משום שבירת העצם שמא אותם חלץ ולא את התחתונות ולהכי בעי שריפה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום