פסחים דף פב עמוד ב

פרק שביעי

נטמא - גלי רחמנא בקדשים קלים, כ"ש בקדשי קדשים.

יוצא, אשכחן קדשי הקדשים - קדשים קלים מנלן?

ותו, הא דתניא: לן דמה, נשפך דמה, יצא דמה חוץ לקלעים, דקיימ"ל בשריפה נפק"ל מדר"ש.

דתניא, ר"ש: 'בקדש באש תשרף' - לימד על חטאת ששריפתה בקודש.

'וכל בקדש באש תשרף' - לשאר פסולי קדשי קדשים, ואימורי קדשים קלים.

וכל בקדש באש תשרף' -גמרא גמירי לה - דאף לקדשים קלים.

וחטאת דאהרן - משום מעשה שהיה כך היה.

ולתנא דרב"א דס"ל דאף פיגול טעון עיבור צורה, - יליף עון עון מנותר.

ולא עון עון מחטאת דאהרן דשם הוראת שעה היתה ואנן לדורות בעיא.

השתא דאמרינן כל פסולי דקדש בשריפה, ל"ש ק"ק ול"ש קדשים קלים גמרא גמירי.

'באש תשרף' – בעי ליה ששריפתה בקדש.

'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף', - לגופיה איצטריך.

וקמ"ל דלא רק פסולי קדש כגון לן ונשפך ויצא דמה ונשחטה בלילה דליתנהו בחולין – בשריפה ואף נטמא אף דנעשה בזה עובדין דחול מ"מ בעי שריפה.

נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתן וכו'.

רב יוסף: מחלוקת בנטמאו בעלים לפני זריקה, דלא איתחזי בשר לאכילה דהו"ל כפסול בגוף.

אבל נטמאו בעלים לאחר זריקה, דאיתחזי בשר לאכילה לכו"ע פסולו מחמת דבר אחר ובעיא עיבור צורה.

ורי"ו: אף לאחר זריקה נמי מחלוקת.

ואזדא לטעמיה דריוב"ב ור"נ אמרו דבר אחד.

ריב"ב - הא דאמרן [שישרף מיד]

ר"נ: מפני אנינות נשרפה זו, לכך נאמר '[ותקראנה אותי כאלה']

והא אנינות כלאחר זריקה היא, ומיד שרפוהו ולא חיכו שתעובר צורתן להכי ארי'ו הכי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום