פסחים דף פב עמוד א

פרק שביעי

נטמא מיעוטו וכו'.

והך דמי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש, אם עבר צופים - שורפו במקומו.

ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה.

א. רחב"ע כאן – באכסנאי דשורפו לפני הבירה, כאן - בבעל הבית- דשורפין בחצרותיהן וכו'.

ב. ר"פ: הא והא באכסנאי, כאן - שהחזיק בדרך, כאן - שלא החזיק בדרך.

ג. ר"ז: כאן – באכסנאי ואף דלא החזיק בדרך כיון דלית ליה עשאוהו כציקנין | וכאן בבעה"ב.

דתנן: הציקנין שורפין אותו לפני הבירה, בשביל ליהנות מעצי המערכה.

• ת"ר: באו לשורפו בחצרותיהן ומעצי המערכה - אין שומעין להן.[שמא ישאר להם ויבוא לידי תקלה.

לפני הבירה ומעצי עצמן - אין שומעין להן.-

רב יוסף: שלא שלא לבייש את מי שאין לו. רבא: מפני החשד.

איכא בינייהו: קני וחריות דקל דאינם ראויים למערכה.

תנן שם: ראש המעמד היה מעמיד את הטמאין על שער המזרח

רב יוסף: כדי לביישן. רבא: מפני החשד.

ואיכא בינייהו: מפנקי, א"נ: מפשילי חבלים [עבודה קלה שלא יחשדום]

הפסח שיצא או שנטמא - ישרף מיד.

נטמאו הבעלים או שמתו - תעובר צורתו וישרף בששה עשר.

רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף זה ישרף מיד, לפי שאין לו אוכלין.

טמא – 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף'.

יוצא 'הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה'.

א"ל משה לאהרן: מדוע לא אכלתם את החטאת, שמא נכנס דמה לפני ולפנים- א"ל: לאו.

- אמר לו: שמא חוץ למחיצתה יצתה? - אמר לו: לאו, בקודש היתה.

- אמר לו: אי בקודש היתה, והן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה מדוע לא אכלתם אותה? מכלל דאי יצא, א"נ עייל דמה לפנים - בת שריפה היא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום