פסחים דף עט עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

במוקדשין אינו כן וכו'.

מתניתין רבי יהושע היא דכל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם.

כחצי זית בשר וכחצי זית חלב - אין זורק את הדם.

ובעולה, אף כחצי זית בשר וכחצי זית חלב - זורק את הדם, מפני שכולה כליל.

ובמנחה [מנחת נסכים] אף שכולה קיימת לא יזרוק. ואף דאתיא מכח זבח לאו כגופיה דזבח דמי.

חלב קיים זורק הדם- כרי"ו מר"י ד'והקטיר החלב לריח ניחח לה' - חלב אף שאין בשר.

יותרת הכבד ושתי כליות - לריח ניחח - כל שאתה מעלה לריח ניחח.[וילפי' מדמנחה לא]

וצריך למכתב חלב ולמכתב ריח ניחוח [דבמנחה לא]

ב. משנה.

נטמא קהל או רובו, או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים - יעשו בטומאה.

נטמא מיעוט הקהל הטהורין עושין את הראשון, והטמאין עושין את השני.

• ת"ר: הרי שהיו ישראל טמאין, וכהנים וכלי שרת טהורין.

או ישראל טהורין וכהנים וכלי שרת טמאין, ואף ישראל וכהנים טהורין וכלי שרת טמאין.

- יעשו בטומאה, שאין קרבן ציבור חלוק.

ר"ח: דווקא בנטמא הסכין בטמא מת דחרב הרי הוא כחלל לטמא גברא.

ומעיקרא כי מיתעביד בטומאת הגוף דכרת מיתעביד.

אבל נטמא הסכין בטומאת שרץ, דרק הבשר נטמא טהורין עושין ולא טמאין.

דמוטב יאכל בטומאת בשר בלאו, ואל יאכל בשר בטומאת הגוף שהוא בכרת.

אלמא ס"ל לר"ח: טומאה דחויה היא בציבור. וכן ארי"צ: טומאה דחויה היא בציבור.

ורבא: אף טמאין נמי עבדי.

ד'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר'.

כל היכא שלא קרינן ביה 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל - לא קרינן ביה והבשר כל טהור יאכל בשר.

כל היכא שקרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל - קרינן ביה והבשר כל טהור יאכל בשר.

ב. איתמר: הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין.

רב: מחצה על מחצה כרוב, הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן.

ור"כ: מחצה על מחצה אינו כרוב, טהורין עושין את הראשון, וטמאין עושין את השני

וא"ד: ר"כ וטמאין אין עושין לא את הראשון ולא את השני. בראשון לא דאינם רוב ובשני לא דאינם מיעוט.

• תנן: נטמא קהל או רובו, או שהיו הכהנים טמאין והקהל טהורים - יעשה בטומאה.

משמע דמחצה על מחצה לא.

לרב: הא פלגא ופלגא - הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן.

וכן מדוייק מדסיפא דנטמא מיעוט הקהל - טהורין עושין את הראשון וטמאין עושין את השני.

הא פלגא ופלגא - לא, ועבדי בראשון, והללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן.

ולר"כ הא פלגא ופלגא - טהורין עושין את הראשון, אבל טמאין אינן עושין לא הראשון ולא השני.

ולל"ב דר"כ: דטמאין עושין את השני הך דקתני דווקא מיעוט הקהל איידי דרישא רוב.

ת"כ דרב, ות"כ דר"כ, וכל"ב דר"כ.

לרב ולל"ב דר'כ הך דתנא טהורין עושין את הראשון וטמאין את השני.

- מיירי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין, ונשים משלימות לטמאים.

וס"ל: נשים בראשון רשות. דל נשים מטמאין והו"ל טמאין מיעוטא, ומיעוטא ידחו לפסח שני.

לרב ולל"ב דר"כ, הא דתניא טהורין עושין את הראשון וטמאין אין עושין לא את הראשון ולא את השני.

רב מתריץ: כגון שהיו ישראל מחצה טמאין ומחצה טהורין, ונשים עודפות על הטהורים.

וס"ל נשים בראשון חובה ובשני רשות.

בראשון לא עבדי - דהוי ליה מיעוט, ומיעוטא לא עבדי בראשון.

ובשני לא עבדי - דל נשים מינייהו והוו להו פלגא ופלגא, ופלגא לא עבדי בשני.

ולר"כ דס"ל פלגא נמי עבדי בשני-מתרץ שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין, ונשים משלימות לטהורין.

וקסבר נשים בראשון חובה ובשני רשות.

בראשון לא עבדי - דהוו להו פלגא ופלגא, ופלגא בראשון לא עבדי.

בשני נמי לא עבדי - דל נשים מינייהו מן הטהורין הוו להו טמאין רובא, ורובא לא עבדי בשני.

ולר"כ הא דתניא הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן

ס"ל לר"כ דתנאי היא ואיכא למ"ד מחצה על מחצה כרוב ואיכא למ"ד מחצה על מחצה אינו כרוב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום