פסחים דף עח עמוד א

פרק שביעי

נימא מתני' דלא כרבי יוסי.

דהא לר"א: הציץ מרצה על אכילות, ורבי יוסי ס"ל: אין הציץ מרצה על אכילות.

וקס"ד דרבי יוסי כרי"ה ס"ל דבעי תרתי.

ודחי' דאפשר רבי יוסי כר"א ס"ל דס"ל 'דם' אף שאין בשר.

ואין להקשות שמאי הלכתא אין הציץ מרצה על אכילות.

דהא גם לר"א דהציץ מרצה אי דם אף שאין מרצה. הך הלכתא דציץ למיקבעי בפיגול ולאפוקי מידי מעילה ובהם פליגי.

דלר"א ס"ל מרצה ציץ עליויה ומשוי כטהור וקבע בפיגול מידי מעילה.

ורבי יוסי ס"ל דלא מרצה ציץ עילויה, ולא משוי ליה כטהור, ולא קבע בפיגול, ולא מפיק מידי מעילה.

והגמ' דחתה לזה- דהא אף דרבי יוסי ס"ל כר"א בזבחים איכא דם ובעומר איכא קומץ ובלחה"פ איכא בזיכין.

אבל בשתי הלחם מה איכא ואין לומר דלקרב עמהן דהיינו שלמי ציבור, א"כ הוו ד' ואנן ה' תנן.

ואין לומר דרבי יוסי ס"ל דטומאה הותרה בציבור.

דהא לר"מ אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם.

רבי יוסי אומר: אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי בלבד.

וא'ל לר"מ טומאה הותרה בציבור ל"ל הזאה כלל.

אלא מחוורתא: מתניתין דלא כרבי יוסי.

ר"פ לאביי: ורבי יוסי שטרא מזכי לבי תרי הוא?

דתניא, רבי יוסי: רואה אני את דברי ר"א ורי"ה.

לאו בזבחים ובמנחות [דעיקר קרא בזבחים ואיך ילמד ממנחות]

ולאו ר"א בציבור דטומאה הותרה, דהא גם רבי יוסי ס"ל הכי ועוד דרבי יהושע לא פליג בכה"ג.

- אלא רואה אני דברי רבי אליעזר – בדיעבד [באבוד ושרוף], ודברי רבי יהושע - לכתחלה.

[והך דרבי יהושע מודה דאם זרק בדיעבד הורצה היינו בטומאה ולא באבוד ושרוף ]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום