פסחים דף עה עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אין צולין את הפסח וכו'.

ה"ק ואם אסכלא מנוקבת מותר. ואר"צ מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו שיצלה על אסכלה המנוקבת.

• בעא ר"ח מראבאב"א: תנור שהסיקו בקליפי ערלה, וגרפו ואפה בו את הפת, לדברי האוסר מהו.

א"ל דמותר כיוון שגרף.

ואין להקשות מהא דתנור שהסיקו, וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש, דתרי צלי אש כתיב 'ומשמע דאי לאו דגלי רחמנא לאו.

א. אדרבה גלי רחמנא שם, ומינה ילפי' לכאן.

ב. ואב"א דווקא שם דכתיב פעמים 'צלי אש' דאאש קפיד רחמנא ואף גרפו אש הוא.

אבל כאן דאעצים קפיד והא ליתנהו.

• ת"ר: חתכו ונתנו על גבי גחלים. רבי אומר: אומר אני שזה צלי אש.

והא דחזי' דמכוה מכוה לרבות נכוה בגחלת, ברמץ, בסיד רותח, בגפסיס רותח וכל דבר הבא מן האור, לאיתויי חמי האור.

א. - שם מיירי בגחלת של מתכת. אבל בשל עץ אש הוא.

• גחלת של מתכת צריכה לימוד 'מכוה' שהיא אש.

והא דחזי' גבי בת כהן, 'באש תשרף' ואר"מ פתילה של אבר היו עושין לה

- שאני שם, ד'באש תשרף תשרף' לרבות כל שריפות הבאות מן האש, וכ"ש אש עצמה.

וא"א להקיפה בחבילי זמורות ולשרוף - דאתיא שריפה מבני אהרן, דשריפת נשמה וגוף קיים.

ולא בחמי האור - ד'ואהבת לרעך כמוך' ברור לו מיתה יפה.

ובעי' לתרוויהו לר"נ ולגז"ש לגוף קיים ולא מהר כמו בהקפת חבילי זמורות.

ובעי' ל'באש' לאפוקי אבר מעיקרו דחם מהעופרת אלא דבעי שיתחמם באש.

וכל היכא שכתוב 'באש תשרף' לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש.

והך דגבי פרים הנשרפים 'ושרף אתו על עצים באש'- ולא בסיד רותח, ולא בגפסיס רותח.

- שם כתיב 'על עצים באש' הקדים עצים לאש דבמידי אחרינא לא.

והך דכתיב 'ישרף' בסוף מיבעי להך דאף -שאין שם דשן, ישרף – אף שהצית האור ברובו.

ב. רבינא: כרוך ותני מכות אש דכל דבר שנעשה באש כמהו כאש.

רבא רמי: מי א"ר גחלים איקרו אש.

והך דגחלי יכול עוממות – ת"ל 'אש'. אי 'אש' ולא שלהבת ת"ל 'גחלי'. – והיינו לוחשות.

ומשמע דגחלים לא איקרי אש.

א. אביי, תריץ הכי: 'אש'- ולא עוממות ולא לוחשות.

'גחלי' ולא שלהבת ולא גחלת אלא לוחשות.

ב. רבה: רצה - גחלת יביא, רצה - שלהבת יביא. שלהבת בלא גחלת משכח"ל כשמשח כלי בשמן ותלה בו אש.

וקשה למה צריך פסוק למעט אי לפני מלך ב"ו לא עושים כן [שעושה עשן] כ"ש לפני הקב"ה.

ג. אלא רבא 'אש' ולא עוממות ולא לוחשות, ועדיין אפשר יביא מחצה גחלת ומחצה שלהבת ועד שיגיע יהא הכל גחלת קמ"ל 'ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח' -משעת לקיחה ניהוי גחלים.

• עוממות ולא [אוממות] ד'ארזים לא עממהו בגן אלהים]

נגע בחרסו של תנור - יקלוף את מקומו.

נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו - יטול את מקומו.

נטף מרוטבו על הסולת - יקמוץ את מקומו.

סכו בשמן תרומה, אם חבורת כהנים - יאכלו.

אם של ישראל, אם חי הוא -ידיחנו, ואם צלי הוא - יקלוף את החיצון.

סכו בשמן של מעשר שני -לא יעשנו דמים על בני חבורה, שאין פודין מעש"ש בירושלים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום