פסחים דף עב עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רישא בעוקר [והוויא עקירה]

וסיפא בטועה דהא שאר כל הזבחים ששחטן לשום הפסח, אם אינן ראויין - חייב.

אם ראויין הן, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. [להכי תליא בראויין]

וכך אמר ריב"י לר"א דרישא בעוקר וסיפא בטועה וחזר ע"ז מ' פעמים ודמיא ליה כמונח בכיסו.

והך דחזי' במתני' דלר"א כ"ש בזבחים מפסח שבשינה את שמן חייב דלר"א לא שני בין עוקר לטועה.

וא"ל ר"א לרי"ה דלדידי לא דמי, רישא בעוקר וסיפא בטועה.

לדידך דווקא בפסח ששינה את שמו לדבר האסור, משא''כ בזבחים ששינה את שמן לדבר המותר.

וא"ל ר"א: אימורי ציבור יוכיחו, שהן מותרין לשמן והשוחט לשמן חייב.

א"ל רי"ה: דווקא באימורי ציבור - שכן יש להן קצבה, תאמר בפסח - שאין לו קצבה.

ואין להוכיח לרי"ה דכל מקום שיש קצבה רבי יהושע מחייב.

דבאמת לרבי יהושע טועה בדבר מצווה פטור בכה"ג דרמי עליה.

וזהו דמי שהיו לו שני תינוקות [דיש להן קצבה] אחד למולו אחר השבת ואחד למולו בשבת.

ושכח ומל את של אחר השבת בשבת - חייב.

אחד למולו בער"ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ער"ש בשבת ר"א מחייב חטאת, ור"יה פוטר.

ודווקא בתינוקות דהיה טרוד בשל ער"ש אלא שטעה בדבר מצווה לכן פטור.

משא'כ כאן שקדם ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא אין לו פטור של טועה דבר מצווה.

והקשתה הגמ' דאי הכי, ר"מ: אף השוחט לשם אימורי ציבור פטור אף ששחטם קודם.

והא תניא מר"מ דלא נחלקו ר"א ורי"ה על שהיו לו שני תינוקות.

אחד למול ער"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ער"ש בשבת דחייב.

על מה נחלקו - על שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת.

ושכח ומל את של אחר השבת בשבת, דר"א מחייב חטאת ורי"ה פוטר.

וא"כ היאך היכן שלא עשה מצוה פטר ר"יה ואילו בעשה מצווה מחייב.

ולהכי תירץ רבי ינאי דרישא כגון שקדם ומל של שבת בער"ש, שלא נתנה שבת לדחות.

וסיפא נתנה שבת לדחות אצלו.

משא"כ בקרבן ציבור דנתנה שבת לידחות אצל אותו אדם [אצל תינוקות לא חשיב ניתן לידחות באחרים]

ושאר כל הזבחים ששחטן לשום פסח אם אינן ראויין חייב.

ואם ראויין רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר.

ור"ש הוא תנא דשאני ליה בין ראויין לשאין ראויין.

דתניא לר"מ: אחד הזבחים הראויין ואחד זבחים שאינן ראויין, וכן השוחט לשם אימורי ציבור פטור.

• אר"ש: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על שאינן ראויין שחייב.

על מה נחלקו - על הראויין. שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

ר"ב מר"א: פוטר היה רבי מאיר אף עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח.

והך דמודה ר"מ בבעלי מומין דווקא דלא טרוד בהו משא"כ כאן.

ר"נ לרבא: פוטר היה ר"מ אף חולין לשום פסח. לא מיחלפי אבל בבעלי מומין חייב דמחלפי.

ואע"ד דחזי' דפוטר היה רבי מאיר אף עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח.

ומשמע טעמא דר"מ משום דטריד - היינו טריד אף דלא מחלף, מחלף אף דלא טריד.

לאפוקי בעלי מומין, דלא איחלופי מחלף ולא מטריד טריד.

יתיב ר"ז ורשבר"י אקילעא דרשבר"י ואמרו.

• ארשב'ל: נתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי ואכלו - חייב.

ורי"ו: אשתו נדה בעל - חייב, יבמתו נדה בעל – פטור [טועה בדבר מצווה]

א"ד: כל שכן בגוונא דר"ל בשיפוד דמחייב, דלא עשה מצוה.

א"ד: בגוונא דר"ל פטור דלא היו לו מי לשאול משא"כ בנידה.

ולרי"ו הא דשני בין יבמתו שהיא מצווה לאשתו שאיה מצווה דמיירי במעוברת ושלא בעונתה.

והך דצריך לשמחה סמוך לווסתה, אעפ"כ היה לו לשואלה משא'כ ביבמתו שבוש ממנה וחשיב טועה.

ורבי יוחנן. לאו כרבי יוסי דס"ל יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת.

ושכח והוציא את הלולב לרה"ר פטור, מפני שהוציא ברשות.

ולא כרבי יהושע דזבחים, ולא כרבי יהושע דתינוקות – שמא שם זמנו בהול.

ולא כרבי יהושע דתרומה דתנן: היה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, ר"א מחייב קרן וחומש, רי"ה פוטר.

דדילמא כדרבב"א דבתרומה בערב הפסח, דזמנה בהול.

א"נ: שאני תרומה דאיקרי עבודה, ועבודה רחמנא אכשר.

דתנן: היה עומד ומקריב ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - כל הקרבנות כולן שהקריב על גבי המזבח פסולין, ורבי יהושע מכשיר.

ואמרינן: טעמא דרי"ה – ד'ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה'.

ותרומה איקרי עבודה - דתניא: מעשה ברבי טרפון שלא בא אמש לבית המדרש.

לשחרית מצאו ר"ג א"ל: מפני מה לא באת אמש לביהמ"ד, א"ל: עבודה עבדתי.

אמר לו: כל דבריך אינן אלא דברי תימה, וכי עבודה בזמן הזה מנין?

- אמר לו: הרי הוא אומר עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת.

- עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום