פסחים דף ע עמוד א

פרק שישי

• אר"א: ש"מ: חגיגת י"ד לאו חובה היא, דאי ס"ד חובה היא תיתי בשבת, ותיתי במרובה, ותיתי בטומאה.

ובמועט אתיא כדתניא: חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה, כדי שיהא פסח נאכל על השבע.

ונאכלת לשני ימים וכו'.

מתניתין דלא כבן תימא. דס"ל חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח, ואינה נאכלת אלא ליום ולילה.

וחגיגת ט"ו נאכלת לשני ימים ולילה אחד.

וחגיגת י"ד יוצא בה משום שמחה, ואין יוצא בה משום חגיגה.

וטעמיה דב"ת? כדמתני רב לחייא בריה: ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.

זבח חג - זה חגיגה, הפסח - כמשמעו. ואמר רחמנא לא ילין.

איבעיא: לבן תימא, נאכלת צלי או לא- כי אקשיה רחמנא לפסח ללינה, אבל לא לצלי, או"ד ל"ש.

ומהא דאר"ח זו דברי בן תימא ש"מ.

חגיגה הבאה עם הפסח - הרי היא כפסח, באה מן הצאן ואינה באה מן הבקר, באה מן הזכרים ואינה באה מן הנקבות, באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים.

ואינה נאכלת אלא ליום ולילה, ואינה נאכלת אלא צלי, ואינה נאכלת אלא למנויו.

והך סברא שמעת לבן תימה וש"מ כולהו מילתא בעינן ש"מ.

איבעיא לבן תימא, יש בה משום שבירת עצם או אין בה משום שבירת העצם.

אף דכי אקשיה רחמנא לפסח - אמר קרא 'בו' ולא בחגיגה.

או"ד האי בו - בכשר ולא בפסול הוא בא.

ת"ש סכין שנמצאת בי"ד - שוחט בה מיד, בשלשה עשר שונה ומטביל.

קופיץ, בין בזה ובין בזה - שונה ומטביל.

אין להוכיח דהוא ב"ת ויש בה שבירת עצם.

דאפשר כרבנן, וכגון שבא בשבת.

ואף דבסיפא חל י"ד להיות בשבת - שוחט בה מיד, ובט"ו שוחט בה מיד.

נמצאת קופיץ קשורה לסכין - הרי היא כסכין. מכלל דרישא לאו בשבת עסקינן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום