פסחים דף פט עמוד ב

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

הממנה עמו אחר בחלקו רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו,

והוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן.

• איבעיא להו: בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות, מהו שיאמרו לו טול חלקך וצא?

אי יכול לומר שקיבלוהו או שיאמרו לתיקוני זביחה ולא ע"ד שתאכל יותר מאיתנו.

ואין להוכיח ממתני' דרשאין בני חבורה ליתן לו את שלו דדווקא שם דדעות שאני דלא ניח"ל לאדם זר.

ואין להוכיח מהא דהשמש שאכל כזית בשר בצד התנור, אם היה פקח - ממלא כריסו ממנו. שאח"ז לא יוכל לאכול בשני מקומות ואם רצו בני חבורה לעשות טובה עמו - באין ויושבין בצדו ואוכלין, ומשמע דבלא רצו לא [דיכולים לחזור בהם]

ודחי' דשם הם אומרים דאדעתא דהכי שתטריח אותנו לא קיבלנוך.

ת"ש: בני חבורה שהיה ידיו של אחד מהן יפות, רשאין לומר: טול חלקך וצא.

ולא עוד, אלא אף חמשה ועשו סיבולת - רשאין לומר לו: טול חלקך וצא, ש"מ.

ולא עוד- היינו אף דסיבולת דלאו תיקוני זביחה אלא צוותא בעלמא רשאין לומר טול חלקך וצא.

א"ד: הך דאיבעי היינו אי בני חבורה רשאין לחלק או אינן רשאין לחלק?

ת"ש: בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות, רשאין לומר לו: טול חלקך וצא.

ידיו יפות - אין, אין ידיו יפות - לא.- ש"מ.

ר"פ ורהבדר"י עריבו לסעודה ביחד.

אדאכיל רהבדר"י אחד אכל ר'פ ארבע, א"ל שיחלק מעליו,

א"ל שקיבלו כבר, ושאל אותו כל אותם שאלות דלעיל וענה כדשנינן.

שאלו מהך דבני חבורה. א"ל דשם דווקא דלתיקוני זביחא.

שאלו מסיבולת ובאמת הוכיח לר"פ, ונחלקו בסעודתם.

הלך רהבדר"י ועירב יחד עם רבינא, עד שאכל רהבדר"י אחד אכל רבינא שמונה.

אמר: מאה פפי ולא חדא רבינא [וחשבון זה מדוייק שהפסיד יותר]

• ת"ר: הממנה אחרים עמו על פסחו ועל חגיגתו - מעות שבידו חולין.

והמוכר עולתו ושלמיו - לא עשה ולא כלום, ומעות כל שהן [אפי שוו פחות] יפלו לנדבה.- קנס.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום