פסחים דף צב עמוד א

פרק שמיני

אונן טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא בקדשים.

השומע על מתו והמלקט לו עצמות - טובל ואוכל בקדשים.

גר שנתגייר בערב פסח, בית שמאי אומרים: טובל ואוכל את פסחו לערב.

ובית הלל אומרים: הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר.

דס"ל אנינות דלילה דרבנן, וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת.

גבי קדשים – העמידו דבריהם במקום עשה.

השומע על מתו וכו'.

ולאו מלקט עצמות, דבעי הזאת שלישי ושביעי אלא אימא שליקטו לו עצמות

גר שנתגייר וכו'.

רי"ו: מחלוקת בערל נכרי.

דלב"ה: גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אישתקד מי לא טבלתי ואכלתי עכשיו נמי אטבול ואוכל

ולא ידע דאשתקד נכרי הוה, ולא מקבל טומאה. עכשיו ישראל, ומקבל טומאה.

ולב"ש: לא גזרינן.

אבל ערל ישראל – לכו"ע טובל ואוכל את פסחו לערב, ולא גזרינן ערל ישראל משום ערל נכרי.

ותנ"ה מרשב"א.

א"רא: ערל הזאה ואיזמל - העמידו דבריהן במקום כרת.

אונן ומצורע ובית הפרס - לא העמידו דבריהן במקום כרת.

ערל - הא דאמרן.

הזאה - דהזאה שבות, ואינו דוחה את השבת.

איזמל - דכשם שאין מביאין אותו דרך רה"ר כך אין מביאין אותו דרך גגות ודרך חצרות ודרך קרפיפות.

אונן - הא דאמרן.

מצורע - דמצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח, וראה קרי בו ביום - טובל ואוכל.

אמרו חכמים: אף שטבול יום אינו נכנס זה נכנס. מוטב יבא עשה שיש בו כרת, וידחה עשה שאין בו כרת.

וארי"ו: דבר תורה אף עשה אין בו,'ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה' לפני החצר החדשה'.

- שחדשו בו דבר, ואמרו: טבול יום לא יכנס במחנה לויה.

בית הפרס - דתנן: ושוין ב"ש וב"ה שבודקין לעושי פסח, ואין בודקין לאוכלי תרומה.

לעושי פסח- אריא"ש: מנפח בית הפרס והולך.

ריב"א משמיה דר'י: בית הפרס שנידש טהור.

הדרן עלך האשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום