פסחים דף צג עמוד א

פרק תשיעי

• ת"ר: אלו שעושין את השני: הזבין והזבות, המצורעין והמצורעות ונדות ובועלי נדות, והיולדות, השוגגין והאנוסין והמזידין, וטמא, ושהיה בדרך רחוקה.

'טמא' –דאי בעי לעשות בראשון לא נותנין לו, 'בדרך רחוקה' -לפוטרו מן הכרת וכמ"ד הורצה.

'אשה'- כר"ש, - דלרבי יוסי לא מחייב, ד'איש איש' ולא אשה.

רבי: חייב כרת על הראשון, וחייב כרת על השני.

ר"נ: חייב כרת על הראשון, ופטור על השני.

רחב"ע: אף [על] הראשון אינו חייב כרת אלא אם כן לא עשה את השני.

ואזדו לטעמייהו.

דלרבי: גר שנתגייר בין שני פסחים, וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים - חייב לעשות פסח שני.

ר"נ ס"ל כל שזקוק לראשון זקוק לשני, כל שאין זקוק לראשון - אין זקוק לשני.

ופליגי, דרבי סבר: שני רגל בפני עצמו הוא.

ר"נ ס"ל: שני תשלומין דראשון הוא, תקוני לראשון לא מתקין ליה.

ורחב"ע: שני תקנתא דראשון הוא.

ושלשתן מקרא אחד דרשו: 'והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה'.

רבי ס"ל: 'וחדל לעשות הפסח ונכרתה' דלא עבד בראשון, א"נ 'קרבן ה' לא הקריב במעדו'-בשני.

ו'חטאו ישא כרת הוא' דס"ל מגדף היינו מברך השם, וכתיב במברך את השם 'ונשא חטאו',

וגמר חטאו דכאן מחטאו דשם, מה להלן אף כאן נמי כרת.

ור"נ: 'וחדל לעשות הפסח ונכרתה', דהאי כי לשון דהא הוא.

וה"ק רחמנא: דהא קרבן ה' לא הקריב במעדו בראשון.

והך 'חטאו ישא' גמר מכאן דאף שם חייב כרת דס"ל מגדף לאו מברך ה' הוא.

ורחב"ע: 'וחדל לעשות הפסח ונכרתה', אי קרבן ה' לא הקריב במועדו בשני.

- 'חטאו ישא' מיבע"ל - כדאמרן.

הלכך: הזיד בזה ובזה – לכו"ע חייב, שגג בזה ובזה – לכו"ע פטור.

הזיד בראשון ושגג בשני - לרבי ולר"נ מחייבי, לרחב"ע פטור.

שגג בראשון והזיד בשני - לרבי חייב, לר"נ ולרחב"ע פטור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום