פסחים דף צב עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פרק תשיעי - מי שה+יה+

מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון - יעשה את השני.

שגג או נאנס ולא עשה את הראשון - יעשה את השני.

א"כ למה נאמר טמא או שהיה בדרך רחוקה -שאלו פטורין מהכרת, ואלו חייבין בהכרת.

איתמר: היה בדרך רחוקה, ושחטו וזרקו עליו.

ר"נ: הורצה - דחס רחמנא עליו, ואי עביד - תבא עליו ברכה.

ור"ש: לא הורצה, דחתו תורה כטמא.

ר"נ: מדתנן: מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני -מכלל דאי בעי עבד.

ור"ש: אי הכי, סיפא דקתני: שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני. ואי נימא.

דמכלל דאי בעי עבד הרי שגג ונאנס ובהכרח דמזיד קתני בהדייהו ה"נ אונן קתני בהדייהו.

ר"א מתני' נמי דייקא ד'ואלו פטורין וחייבין בכרת' והא שוגג ונאנס לאו בני כרת.

בהכרח דמזיד ואונן קתני בהדייהו.

ור"נ מיירי אמזיד לחודיה ובדין לכתוב חייב וקתני חייבין - איידי דתנא רישא פטורין.

ר"ש: מדר"ע דנאמר' טמא' ונאמר 'בדרך רחוקה' מה טמא אף דרך רחוקה שספק בידו לעשות ואינו עושה.

ולר"נ: ר"ע לטעמיה, דס"ל: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ.

ואנא סבירא ליה כמ"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום