לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

פסחים דף צו עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ר יהושע: שמעתי שתמורת פסח קריבה, ותמורת פסח אינה קריבה, ואין לי לפרש.

א"ר עקיבא: אני אפרש.

הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב, וימכר ויביא בדמיו שלמים, וכן תמורתו.

אחר שחיטת הפסח - קרב שלמים, וכן תמורתו.

ולא אמרי' דפסח קרב ולא קרב דהא קמ"ל: דאיכא תמורת הפסח דלא קרבה.

• איתמר רבה: קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו.

ר"ז: קודם חצות ולאחר חצות שנינו. אימא לר"ז: קודם זמן שחיטת הפסח.

כתנאי: הפסח שנמצא קודם שחיטה - ירעה, לאחר שחיטה - יקרב.

רבי אליעזר אומר: קודם חצות - ירעה, לאחר חצות - יקרב.

אחר שחיטת הפסח יביא שלמים וכו'.

א"רא: לא שנו אלא שנמצא אחר שחיטה, והמיר בו אחר שחיטה.

אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה - תמורתו מכח קדושה דחויה באה, ולא קרבה.

והך ד'אם כשב' - לרבות תמורת הפסח אחר הפסח, שקרבה שלמים.

לעולם שנמצא אחר שחיטה, והמיר בו אחר שחיטה, וקרא - אסמכתא בעלמא.

וקרא בא לכדתניא: 'כשב' - לרבות את הפסח לאליה.

כשהוא אומר 'אם כשב' - לרבות פסח שעברה שנתו.

ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים, שטעון סמיכה, ונסכים, ותנופת חזה ושוק.

'ואם עז' - הפסיק הענין, לימד על העז שאין טעונה אליה.

איכא דמתני ארישא:

הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויביא בדמיו שלמים, וכן תמורתו.

רבא: לא שנו אלא שנמצא קודם שחיטה, והמיר בו קודם שחיטה.

אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה - תמורתו קריבה שלמים.

וטעמא: דכי קבעה שחיטה - מידי דחזי ליה, מידי דלא חזי ליה - לא קבעה.

והך דאביי: 'אם כשב' - לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקריבה שלמים.

ולא קודם הפסח ד'הוא' הוא קרב, ואין תמורת הפסח קריבה.

ולא מיירי בנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם דפשיטא.

אלא -שנמצא קודם שחיטה, והמיר בו אחר שחיטה.

תיובתא דרבא! תיובתא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום