פסחים דף צח עמוד א

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

המפריש נקבה לפסחו, או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה, לשלמים.

המפריש פסחו ומת - לא יביאנו בנו אחריו לשם פסח, אלא לשם שלמים.

• ארהבדר"ח ש"מ תלת. ש"מ: בעלי חיים נדחין, וש"מ: דחוי מעיקרא הוי דחוי, וש"מ: יש דחוי בדמים.

המפריש פסחו וכו'.

• ת"ר: המפריש את פסחו ומת, אם בנו ממונה עמו - יביאנו לשום פסח.

אין בנו ממונה עמו - יביאנו לשום שלמים לט"ז אבל לא לט"ו דס"ל אין נדרים ונדבות קריבין ביו"ט.

א. מיירי דמת קודם חצות ויביאנו לשום פסח שני [דאל"ה אונן הוא]

ב. אביי: לצדדין קתני, מת אחר חצות, בנו ממונה עמו - יביאנו לשום פסח.

מת קודם חצות, אין בנו ממונה עמו - יביאנו לשום שלמים.

ג. ר"ש: לעולם דמת לאחר חצות, וכגון שהיה אביו גוסס בחצות.

ד. רב אשי: לעולם דמת לאחר חצות, וכר"ש: דאין בעלי חיים נדחין.

ה. רבינא: כגון שהפרישו אחר חצות, ומתו בעלים אחר חצות, וסבר: חצות קבע.

הפסח שנתערב בזבחים - כולן ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה, ובדמי היפה שבהן ממין זה, [ויפסיד] המותר מביתו.

נתערב בבכורות, רבי שמעון אומר: אם חבורות כהנים - יאכלו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום