סנהדרין דף כב עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

י. ר''י לרי''צ בנו: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה,

יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ - כגון אמך.

והא דמקרי ר''י וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה - ואמר לו: כגון אמך!

היתה תקיפה אבל נוחה להתרצות.

יא. מרב: אשה גולם, וכורתת ברית רק למי שעשאה כלי, כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

יב. אין איש מת אלא לאשתו - שוַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי,

ואין אשה מתה אלא לבעלה - וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל.

א. אין רואין אותו כו'.

ת''ר מלך מסתפר בכל יום, כה''ג כל ער''ש כהן הדיוט א' לל' יום

מלך מסתפר בכל יום, דמֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ.

כה''ג בער''ש מרי''ו: הואיל ומשמרות מתחדשות.

כהן הדיוט א' לל' יום ופרע לא ישלחו פרע פרע מנזיר, פרע לא ישלחו, ושם גדל פרע שער ראשו, ותנן סתם נזירות שלשים יום.

ר''מ: נזיר ל' יום קדש יהיה - בגימטריא ל' הוו.

גדר ההיקש והדמיון בן שתויי יין לפרועי ראש

אביי: ופרע - פרע ולא לישלחו, ודומיא דיין דשלא בזמן ביאה מותר.

והך ורבי כהנים אסורין לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו.

וע''ז אביי: האידנא שכהנים שותים כרבי משמע דרבנן אסרו

ודחי' א. ביין הטעם: מהרה יבנה בית המקדש, ובעינן כהן הראוי לעבודה

משא''כ לגבי תספורת יכול להסתפר.

ומה שאחרי יין יכול לנום מעט דווקא בשתה רביעית אבל ביותר מכך כ''ש דדרך טורדתו ושינה משכרתו.

ב. רב אשי גזרו בשתויי יין דמחלי עבודה, ולא בפרועי ראש דלא מחלי עבודה

מיתיבי: ואלו שבמיתה: פרועי ראש, ושתויי יין.

שתויי יין - דיין ושכר אל תשת אתה ובניך ולא תמתו.

פרועי ראש דאיתקש שתויי יין לפרועי ראש, דבמיתה.

ומינה, מה שתויי יין אף פרועי ראש דמחלי עבודה - קשיא.

עד שלא בא יחזקאל גמרא גמירי לה, ויחזקאל ואסמכה אקרא.

כסום יכסמו את ראשיהם

כמין תספורת לוליינית- יחידאה - ראשו של זה בצד עיקרו של זה.

רבי: תספורת של כהן גדול-צאו וראו מתספורת של בן אלעשה.

ולא על חנם פיזר בן אלעשה את מעותיו, אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול

הדרן עלך כהן גדול.

פרק שלישי - זה בורר

דיני ממונות בשלשה.

זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד,

לר''מ ושניהן בוררין להן עוד אחד,

וחכ''א: שני דיינין בוררין להן עוד אחד.

לר''מ: זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה.

וחכ'א: אימתי - בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין, אבל אם היו כשרין או מומחין מפי בית דין - אינו יכול לפוסלן.

ר''מ: זה פוסל עדיו של זה, וזה פוסל עדיו של זה,

וחכ''א: אימתי - בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין, אבל אם היו כשרין - אינו יכול לפוסלן.

ב. לר''מ: שזה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד.

ביאור המחלוקת למסקנא

לר''מ התובע והנתבע בוררים להם יחד עוד דיין שלישי.

לרבנן שני הדיינים בוררין להם עוד דיין שמתוך כך ייצא הדין לאמיתו

ואין הכוונה שלר''מ כל אחד בורר לו ב''ד. ושניהם יחד בוררים עוד בי''.

ואף שתמיד אין הלוה יכול לעכב, יכול לעכב א. בערכאות שבסוגיא שאינן מומחין

ב. אף באותה העיר אם רוצה ב''ד מומחה אחר באותה העיר יכול לעבר שאינו מטריח

ודחתה הגמ' שאין להעמיד שהב''ד מחפש עוד ב''ד. א. שהרי הם פסלו אותם. ב. 'זה בורר משמע לשון יחיד.

ב. וחכמים אומרים שני הדיינים בוררים עוד אחד.

וכו''ע כרב: דאין העדים חותמין על השטר אא''כ יודעין מי חותם עמהן.

ובעי דעת הדיינין, וחלקו על ר''מ: אם צריך גם דעת בעלי דינים.

וכן נקיי הדעת שבירושלים: לא חתמו על שטר, ולא ישבו בדין ולא נכנסו בסעודה אא''כ ידעו מי חותם או יושב עמהן.

ד. זה פוסל דיינו כו'.

רבי יוחנן: בערכאות שבסוריא שנו, אבל מומחים א''א לפסול.

והך דסיפא דלחכ''א אם היו מומחין מפי ב''ד- אין יכול לפוסלן, מכלל דר''מ יכול.

- ה''ק אבל אם היו כשרין - נעשו כמומחין מפי ב''ד, ואינו יכול לפוסלן.

וקשה שהרי אמרו לר''מ: לא כל הימנו שפוסל דיין שמומחה לרבים!

- אימא: לא כל הימנו שפוסל דיין שהמחוהו רבים עליהם. וכן תנ''ה דלר''מ לעולם פוסל והולך, עד שיקבל עליו ב''ד שמומחה לרבים.

ואף דעדים כמומחין ואר''מ: זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה

-איתמר עלה: ר''ל: פה קדוש יאמר דבר זה? תני - עדו.

ולא לענין ממון – שכבר התורה פסלתו, ולא לענין שבועה - שנאמן כשנים

ולענין לממון שקיבלו עליו כשנים דקמ''ל דיכול לחזור בו ,

ואף שכבר תנינא: נאמן עלי אבא \אביך \ג' רועי בקר, דלר''מ: יכול לחזור בו

וחכ''א: אין יכול, ושם מיירי: שקבל עליו כחד.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום