שבועות דף כב עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וחכמים אומרים: בין הוא ובין חבירו לא מעל, לפי שאין מעילה בקונמות.

- איפוך: לר"מ: אחד זה ואחד זה לא מעל, לפי שאין מעילה בקונמות, דברי רבי מאיר.

וחכ"א: הוא מעל, וחבירו לא מעל.

והך דר"מ אומר: קונמות כשבועות, משמע דלא מצטרפי, הא מעילה אית בהו, ומאידך האמר ר"מ אין מעילה בקונמות כלל

- לדבריהן דרבנן קאמר: לדידי - אין מעילה בקונמות כלל, לדידכו - אודו לי מיהת דקונמות כשבועות.

ורבנן? שבועות איכא דרב פנחס, קונמות ליכא דרב פנחס.

• רבא: שבועה שלא אוכל, ואכל עפר - פטור.

• בעי רבא: שבועה שלא אוכל עפר, בכמה? כיון דאמר שלא אוכל - דעתיה אכזית,

או"ד כיון דלאו מידי דאכלי אינשי הוא - בכל שהוא? תיקו.

• בעי רבא: שבועה שלא אוכל חרצן, בכמה? כיון דמתאכיל על ידי תערובת דעתיה אכזית,

או"ד כיון דלא בעיניה אכלי ליה אינשי - דעתיה אמשהו? תיקו.

• בעי רב אשי: נזיר שאמר שבועה שלא אוכל חרצן, בכמה? דכיון דכזית איסור דאורייתא הוא,

כשנשבע אהיתר נשבע ודעתיה אמשהו, או"ד כיון דאמר שלא אוכל דעתו אכזית?

ת"ש: שבועה שלא אוכל, ואכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים - חייב, ור' שמעון פוטר.

והוינן בה, אמאי חייב? מושבע ועומד מהר סיני הוא.

• רב ושמואל ור' יוחנן דאמרי: בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין,

ור"ל אמר: אי אתה מוצא אלא אי במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן, אי בסתם ואליבא דר"ע דאדם אוסר עצמו בכל שהוא.

והא נבילה דמושבע ועומד מהר סיני הוא דכחרצן לגבי נזיר דמי, וטעמא דפריש, הא לא פריש דעתו אכזית, ש"מ.

ומאידך א"א לפשוט דשבועה שלא אוכל עפר, דהיינו בכזית, דנבילה כעפר, וטעמא דפריש הא לא פריש דעתו אכזית

- ודחי' דעפר לאו בר אכילה הוא כלל, נבילה בת אכילה, ואריא הוא דרביע עילווה.

שבועה שלא אוכל, ואכל ושתה - אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אוכל ושלא אשתה, ואכל ושתה - חייב שתים.

שבועה שלא אוכל, ואכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין - אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין, ואכל - חייב על כל אחת ואחת.

שבועה שלא אשתה, ושתה משקין הרבה - אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש, ושתה - חייב על כל אחת ואחת.

שבועה שלא אוכל, ואכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה, ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה פטור.

שבועה שלא אוכל, ואכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים - חייב, ור' שמעון פוטר.

אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום, והוא אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים

הרי אשתו אסורה.

רחב"א משמואל: שבועה שלא אוכל, ושתה - חייב,

אב"א סברא, דאמר ליה אינש לחבריה: נטעום מידי, ועיילי ואכלי ושתו.

אב"א קרא ר"ל: שתיה בכלל אכילה, ד'ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך ותירושך'

ותירוש יין הוא, וכתיב ואכלת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום