שבועות דף כב עמוד א
פרק שלישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
והרי עפר. - אלא תיפשוט דבעי רבא: שבועה שלא אוכל ואכל עפר, בכמה? תפשוט: עד דאיכא כזית.
- כי קאמרינן - במידי דבר אכילה קאמרינן.
והרי קונמות. - קונמות נמי כמפרש דמי.
א. אמר להן: היכן מצינו במדבר ומביא קרבן, שזה מדבר ומביא קרבן?
ולא? והרי מגדף. - מדבר ואוסר קאמרינן, והאי מדבר וחוטא הוא.
והרי נזיר. - מביא קרבנו על דבורו קאמרינן, והאי מביא קרבן להתיר לו יין הוא דמביא.
והרי הקדש. - אוסר לעצמו קאמרינן, והאי אוסר על כל העולם כולו הוא.
הרי קונמות. - קסבר: אין מעילה בקונמות.
רבא: מחלוקת - בסתם, אבל במפרש - דברי הכל בכל שהוא. - דמפרש נמי כבריה דמי.
רבא: מחלוקת - בשלא אוכל, אבל בשלא אטעום - דברי הכל בכל שהוא.
מהו דתימא ליטעום נמי כדאמרי אינשי, קמ"ל.
• אר"פ: מחלוקת - בשבועות, אבל בקונמות - דברי הכל בכל שהוא.
דקונמות נמי, כיון דלא מדכר שמא דאכילה - כדמפרש דמי.
מיתיבי: שני קונמות מצטרפין, שתי שבועות אין מצטרפות, ר' מאיר אומר: קונמות כשבועות.
ואי ס"ד חייב בכל שהוא, למה לי לצרף? דאמר: אכילה מזו עלי קונם, אכילה מזו עלי קונם.
והך דמצטרפות? סוף סוף זיל להכא ליכא שיעורא, וזיל להכא ליכא שיעורא.
דאמר: אכילה משתיהן עלי קונם. - דכוותה גבי שבועות, דאמר שבועה שלא אוכל משתיהן,
ואין מצטרפין- כדר"פ: שאני שבועות, מתוך שחלוקות לחטאות אין מצטרפות.
והך דר"מ: קונמות כשבועות, איפוך דר"מ שבועות כקונמות, ולית ליה לדרב פנחס.
ב. רבינא אמר: כי קאמר רב פפא - לענין מלקות, כי תניא ההיא לענין קרבן, דבעינן שוה פרוטה.
למימרא, דסברי רבנן: יש מעילה בקונמות,
והתניא: ככר זו הקדש ואכלה – לר"מ: בין הוא בין חבירו מעל, לפיכך יש לה פדיון,
ככר זו עלי הקדש -הוא מעל, חבירו לא מעל, לפיכך אין לה פדיון, דברי ר"מ.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום