שבועות דף כא עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. ואב"א: כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא, - ור"ע היא, דמחייב לשעבר כלהבא.

והך דאי זו היא שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם, שבועת שקר - נשבע להחליף אימא: נשבע ומחליף אחר דיבורו.

ר"א מרי"ו: אכלתי ולא אכלתי - שקר, ואזהרתו מ'לא תשבעו בשמי לשקר',

אוכל ולא אוכל עובר ב'לא יחל דברו',

ואי זו שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם.

ר"פ: דברי רבי אבהו – לא אמרם בפירוש אלא מכלל

מריה"ג: כל לא תעשה שבתורה, לאו שיש בו מעשה - לוקין עליו,

ושאין בו מעשה - אין לוקין עליו,

חוץ מנשבע, וממיר קרבן בחולין, ומקלל את חבירו בשם מיוחד.

מרי"ו מרשב"י: 'לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה ה'', ב"ד של מעלה אין מנקין אותו, אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו.

אשכחן שבועת שוא, - שבועת שקר- רי"ו: 'לשוא לשוא' שתי פעמים, אם אינו ענין לשבועת שוא, תנהו ענין לשבועת שקר.

האי שבועת שקר ה"ד?

אילימא שבועה שלא אוכל ואכל, לאו שיש בו מעשה הוא.

ואלא דאמר שבועה שאוכל ולא אכל, - וכי מי לוקה?

והא איתמר: שבועה שאוכל ככר זו היום, ועבר היום ולא אכלה –

רי"ו אינו לוקה דהוה לאו שאין בו מעשה, ואין לוקין עליו.

ור"ל: אינו לוקה דהוה התראת ספק, ולא שמה התראה.

וא"ר אבהו: תהא באכלתי ולא אכלתי.

ושאני דרבא: בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר דומה לשוא, דלשעבר.

איתיביה רי"ר לר"א: שבועה שלא אוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה, שבועה שלא אוכלנה, ואכלה חייב רק אחת, זו שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

זו היא - לאו למעוטי אכלתי ולא אכלתי דלא לקי.

- לא, למעוטי אכלתי ולא אכלתי מקרבן, זו היא דעל שגגתה קרבן עולה ויורד, אבל אכלתי ולא אכלתי לא,

- ור' ישמעאל היא דאינו חייב אלא על העתיד לבא, אבל לוקה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום