שבועות דף כה עמוד א

פרק שלישי

רבינא: תני – דבר דחייל בדבר שיש בו ממשות

שבועה שחלה על דבר שאין בו ממשות - כגון שאישן ושלא אישן - לא קתני.

אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים,

ואחד דברים שיש בהן ממש ואחד דברים שאין בהן ממש.

כיצד? אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן, שנתתי ושלא נתתי.

שאישן ושלא אישן, שישנתי ושלא ישנתי.

שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק, שזרקתי ושלא זרקתי.

ר' ישמעאל: אינו חייב אלא על העתיד לבא, שנא: להרע או להיטיב.

א''ל ר"ע: א"כ מנין דברים שאין בהן הרעה והטבה א''ל: מריבוי הכתוב.

אמר לו: אם ריבה הכתוב לכך, ריבה הכתוב לכך.

ת"ר: חומר בנדרים מבשבועות שחלים על דבר מצוה כדבר הרשות,

חומר בשבועות מבנדרים - שחלות על דבר שאין בו ממש

אתן היינו מתנה לעשיר [דצדקה לעני הא כבר מושבע ועומד מהר סיני]

והך דארי"ו: האומר שבועה שלא אישן ג' ימים - מלקין אותו וישן לאלתר.

- התם דאמר ג', הכא דלא אמר ג'.

איתמר: שבועה שזרק פלוני צרור לים ושלא זרק

לרב חייב, איתיה בלאו והן. ולשמואל פטור, שאינו בלהבא.

לא שנחלקו במחלוקת רי''ש ור''ע במשנה אם חייב רק על העת''ל

אליבא דרי"ש לכו"ע פטור שאם בדבר שישנו בלהבא לא חייב רי''ש אלשעבר שאם בדבר שישנו בלהבא לא מחייב רי"ש לשעבר, כ"ש בדבר שאינו להבא?

אליבא דר''ע רב כר"ע, ולשמואל: רק בדבר שישנו גם להבא מחייב ר''ע לשעבר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום