שבועות דף כה עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולא שחלקו במחלוקת ריב"ב ורבנן .

דתנן: נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל - פטור, לקיים את המצוה ולא קיים -פטור, שהיה בדין שיהא חייב כריב"ב: ומה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני - חייב עליה, כ''ש מצוה שמושבע עליה מהר סיני - שיהא חייב עליה.

אמרו לו: לא, אם אמרת בשבועת הרשות - שכן עשה בה לאו כהן, תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן.

ולכאו': שרב כריב"ב, ושמואל כרבנן.

אליבא דריב"ב לכו''ע חייב אם לאו והן לא בעי, להבא ולשעבר בעי?

וחלקו אליבא דרבנן, שמואל כרבנן,

ולרב: כי לא מחייבי רבנן בלאו והן ד'להרע או להיטיב' בהדיא, אבל להבא ולשעבר דמריבויא דקראי אתו מחייבי.

הך לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום והשביעו - חייב.

אף דלא הנחתי אינו בלא אניח

- לצדדין תני: לא אכלתי לקרבן, לא הנחתי למלקות.

מתיב רבא: שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם, ואמר על עמוד של אבן שהוא במקום פלוני שהוא של זהב, וע''ז אמר עולא והוא שניכר לג' בנ''א. הא לא ניכר עובר בשבועת ביטוי,אף שאינו ביהא של זהב.

והוא תירץ: ניכר - עובר משום שבועת שוא, לא ניכר - עובר משום שבועת שקר.

• אביי ומודה רב, באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות ונמצא שלא ידע שפטור, הואיל ואינו בכלל שאיני יודע לך עדות, ידעתי ולא ידעתי - מחלוקת, העדתי ולא העדתי - מחלוקת.

לשמואל דדבר שאינו בלהבא לא מחייב עליה לשעבר, להך הוציאה התורה לשבועת עדות מכלל שבועת ביטוי,

ולרב: הלכתא אפקה רחמנא- אמרו רבנן לפני אביי: להתחייב עליה ב'

א''ל: ב' א''א דתניא 'לאחת מאלה' אתה מחייבו, ולא שתים

- ולאביי לכדתניא: בכולן נאמר 'ונעלם' וכאן לא נאמר 'ונעלם' - לחייב על המזיד כשוגג.

רבנן לאביי, אימא: במזיד מיחייב אחד בשוגג חייב שנים,

דחאם הא 'לאחת' - אתה מחייבו, ולא שתים ואי במזיד איך שייך שתים

רבא: דהוה דבר שבכלל ויצא לידון בדבר החדש, אין לך בו אלא חידושו בלבד. מכלל דאביי סבר: איתה לשבועה בעולם,

והך דאביי: במקום שלא ידע שפטור, הואיל ואינו באיני יודע לך עדות.

א. אביי חזר בו. ב. חד מהם ר''פ זה שאמרה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום