שבועות דף כז עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר' יונתן: משמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב 'יחדיו'.

- אפי' תימא ר' יאשיה, וס"ל כר"ע דדריש רבויי ומיעוטי א"א בשלמא בדבר הרשות כתיב, ממעט דבר מצוה, אלא אי אמרת בדבר מצוה כתיב, ממאי ממעט?

א. א"ר יהודה בן בתירא: מה אם הרשות כו'.

ורבנן שפיר קאמ"ל לריב"ב.

וריב"ב אלמר לך: אטו הטבת אחרים, לאו אע"ג דליתא בכלל הרעת אחרים ורבי רחמנא?

ה"נ בקיום מצוה, אע"ג דליתיה בביטול מצוה רבייה רחמנא.

ורבנן- התם איתיה בלא איטיב, הכא מי איתיה בלא אקיים.

שבועה שלא אוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה, שבועה שלא אוכלנה, ואכלה - אינו חייב אלא אחת, זו היא שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

שבועת שוא - חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

למה לי למיתני שבועה שלא אוכל, שבועה שלא אוכלנה? הא קמ"ל, טעמא דאמר שלא אוכל והדר אמר שלא אוכלנה - דלא מיחייב אלא חדא, אבל אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל - מיחייב תרתי,

כדרבא: שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב, שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה.

ד. שבועה שלא אוכלנה ואכלה - אינו חייב אלא אחת כו'.

הא תו הא קמ"ל: חיובא הוא דליכא, הא שבועה איכא, דאי משכחת רווחא חיילא.

הלכתא? לכדרבא: שאם נשאל על הראשונה - עלתה לו שניה תחתיה.

ומסייעא ליה: מי שנדר ב' נזירות, ומנה ראשונה והפריש עליה קרבן, ואח"כ נשאל על הראשונה - עלתה לו שניה בראשונה.

הכי השתא, התם נזירות מיהא איתא, דכי מני לראשונה בעי מיהדר מימנא לשניה בלא שאלה, הכא שבועה שניה מי איתא כלל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום