שבועות דף כט עמוד א

פרק שלישי

ה"נ כגון דאמר שבועה שלא אוכל עשר וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תשע,

ואכל תשע והפריש קרבן ואח"כ אכל עשירית, הו"ל עשירית חצי שיעור, ואחצי שיעור לא מיחייב.

איזו היא שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם, אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב, ועל האיש שהוא אשה, ועל האשה שהיא איש.

נשבע על דבר שאי אפשר לו, אם לא ראיתי גמל שפורח באויר, ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד.

אמר לעדים בואו והעידוני, שבועה שלא נעידך.

נשבע לבטל את המצוה, שלא לעשות סוכה, ושלא ליטול לולב, ושלא להניח תפילין.

זו היא שבועת שוא, שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

שבועה שאוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה - הראשונה שבועת ביטוי, והשניה שבועת שוא, אכלה - עבר על שבועת שוא, לא אכלה - עבר על שבועת ביטוי.

אמר עולא: והוא שניכר לג' בני אדם.

שבועה שראיתי לא קאמר, מאי אם לא ראיתי?

אביי: תני: שבועה שראיתי.

רבא: באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם לא ראיתי גמל פורח באויר.

א"ל רבינא לרב אשי: ושמא ראה ציפור גדולה ואסיק שם גמל וכשנשבע ע"ד עצמו נשבע.

וא"א דאזלי' בתר פיו ולא בתר דעתו דהא תניא כשמשביעין אותו, אומרים לו: הוי יודע, שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתנו ועל דעת ב"ד,

ולא מצד שמא איסקונדרי יהיב ליה ואסיק להו זוזי, דכשנשבע אדעתיה דידיה משתבע.

- לא, התם משום קניא דרבא.

• ת"ש: וכן מצינו כשהשביע משה את ישראל, אמר להן: דעו, שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי,

והתם לא אמר להם לקיים מה שהקב"ה אמר, דמשום דעבודת כוכבים גם נקראת אלוה: 'אלהי כסף ואלהי זהב'.

ולא אמר להם: קיימו תורה.- דחדא תורה.

ולא: קיימו שתי תורות - דתורת חטאת, תורת אשם.

קיימו כל התורה כולה.

עבודת כוכבים, דאמר מר: חמורה עבודת כוכבים, שכל הכופר בה - כמודה בכל התורה כולה.

ולא קיימו מצוה. - חדא מצוה.

קיימו מצות. - תרתי.

כל המצות כולן - מצות ציצית, דאמר מר: שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות כולן.

ולימא להו: קיימו שש מאות ושלש עשרה מצות.

מאותו הטעם שאמר על דעת המקום כי היכי דלא תהא הפרה לשבועתם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום