שבועות דף לב עמוד א

פרק רביעי

ומחלוקת בעדי סוטה - בעדי סתירה, אי דבר הגורם לממון כממון דמי וחייב, או לאו כממון דמי ופטור.

הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה, הכל מודים בעד אחד דר' אבא.

הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה - ששניהן חשודין, דחזרה שבועה למחויב לה, ומתוך שאינו יכול לישבע משלם.

הכל מודים בעד אחד דר' אבא - דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה, בא לפני ר' אמי.

ישב ר"א לפניו קם עד אחד דחטף ואמר אין חטפי ושלי חטפתי

א"ר אמי: איך נדון לזה לשלם א"א דאין ב' עדין, וליפטר א"א דהא יש עד אחד שחטף,

ולישבע אינו יכול דהא אמר שחטף, והו'ל כגזלן, הו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע, דמשלם.

• אר"פ: הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב, והכל מודים בעד מיתה שהוא פטור.

הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור דאמר לה ולא לב"ד, דתנן: האשה שאמרה מת בעלי תנשא, מת בעלי תתיבם.

הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב - דלא אמר לדידה ולא אמר להו לבית דין.

- ש"מ: משביע עדי קרקע חייב? דלמא דתפישא מטלטלי.

השתא בזה אחר זה דשניהם כפרו אמרת ראשון חייב ושני פטור, כפר אחד והודה אחד מיבעיא?

אלא כגון שכפרו שניהן, וחזר אחד מהן והודה בתוך כדי דיבור, וקמ"ל דתוך כדי דיבור כדיבור דמי

לר"ח דמוקי כריה"ג, רישא אפשר לצמצם, וסיפא איצטריך לאשמועינן דתוך כדי דיבור כדיבור דמי.

ולרי"ו דרישא תוך כדי דיבור, וסיפא תוך כדי דיבור, תרתי דמ"ד: ה"מ כפירה וכפירה, אבל כפירה והודאה אימא לא, קמ"ל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום