שבועות דף לד עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ועוד ק"ו: מה פקדון שעשה בו נשים כאנשים, קרובים כרחוקים, פסולים ככשרים, וחייב על כל אחת ואחת בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד - אינו מדבר אלא בתביעת ממון,

עדות שלא עשה בה נשים כאנשים, קרובים כרחוקים, פסולין ככשרים, ואינו חייב אלא אחת בפני ב"ד אינו דין שלא יהא מדבר אלא בתביעת ממון.

מה לפקדון שכן לא עשה בו מושבע כנשבע ומזיד כשוגג, תאמר בעדות שכן עשה בה מושבע כנשבע ומזיד כשוגג.

- ת"ל: 'תחטא תחטא' לגז"ש, מה להלן אינו מדבר אלא בתביעת ממון, אף כאן

- מתקיף רב"ע: 'או או' ביטוי יוכיחו, שהן אואין ויש עמהן שבועה ואין עמהן כהן ומדברים שלא בתביעת ממון.

אלא, מסתברא מפקדון ה"ל למילף, שכן חטא במזיד תבעיה וכפריה ועבריה.

ונפישן מביטוי, שכן חטאת שירדה לחומש.

• ר"ע: 'והיה כי יאשם לאחת מאלה'

יש מאלה שהוא חייב [תבעו ממון], ויש מאלה שהוא פטור [ד"א]

- איפוך אנא דר'ע אאואין דר"א סמך [לדורשן]

נפק''מ ר"א לר"ע משביע עדי קרקע, לר"א חייבין, לר"ע פטורין.

ולרי"ו: משביע עדי קרקע אפי' לר"א פטורין, ונפק''מ ר"ע לר"א: עדי קנס.

ריה"ג אומר: 'והוא עד או ראה או ידע' - בעדות המתקיימת בראיה בלא ידיעה ובידיעה בלא ראיה הכתוב מדבר.

ר''פ לאביי: לימא, ריה"ג לית ליה דר' אחא. שאמר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצידו - בידוע שזה הרגו. דאי ס''ל כר''א, בדיני נפשות נמי משכחת לה, כר"ש בן שטח. שאמר אראה בנחמה, אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה, ורצתי אחריו ומצאתי סייף בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר, אמרתי לו: רשע, מי הרגו לזה, או אני או אתה?

אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי, שהרי אמרה תורה: 'על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת', אלא המקום יפרע ממך.

אמרו: לא זזו משם עד שנשכו נחש ומת.

אפי' אי ס''ל כר' אחא, משכח''ל ידיעה בלא ראיה, אבל ראייה בלא ידיעה איך שייך? וכי א''צ לדעת אם הרג אוי או ישראל טריפה או שלם?

ש"מ שלריה''ג: משביע עדי קנס - פטור, דאי חייב, נהי דידיעה בלא ראיה מצאנו אבל ראיה בלא ידיעה מי לא צריך לדעת אי נכרית בעל, בת ישראל בעל? בתולה בעל, בעולה בעל?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום