שבועות דף לד עמוד ב

פרק רביעי

בעי ר''י לפני רה''מ י: מנה מניתיך בפני פלוני ופלוני ועדים רואין אותו מבחוץ, מאי?

א"ל רב המנונא: והלה מה טוען? אי אמר להד''ם, הוחזק כפרן. אם אמר אכן לקחתי אבל שלי הוא אף אם באו עדים מאי הוה

א"ל ר''י: המנונא, את עול תא ראוי להיכנס לביהמ''ד שמחכים את רבו.

אמר לחברו: מנה מניתי לך בצד עמוד זה, א"ל: לא עברתי בצד עמוד זה, והעידו ב' עדים שהשתין בצד עמוד זה,

אמר ר"ל: הוחזק כפרן.

• מתקיף ר"נ: דינא פרסאה הוא שלא אמר מעולם, אלא כוונתו בעסק זה

• א"ד אמר לחברו: מנה מניתי לך בצד עמוד זה, א"ל: לא עברתי בצד עמוד זה מעולם, והעידו בו עדים שהשתין מים בצד עמוד זה,

אר"נ: הוחזק כפרן.

רבא לר"נ: כל שאין מוטל על האדם לזכור, עביד לה ולאו אדעתיה.

ר"ש אומר: חייב כאן וחייב בפקדון כו'. מחכו עלה במערבא.

דתני: מה לפקדון שכן לא עשה בו מושבע כנשבע מזיד כשוגג, מכדי מושבע מפי עצמו בעדות

א. לר"ש - גמר מפקדון, פקדון נמי מושבע מפי אחרים נגמר מעדות.

וחוכא שמא ר"ש בק"ו מביא לה: מפי אחרים חייב, כ"ש מפי עצמו.

אלא חוכא אמזיד כשוגג, דתני: מה לפקדון שכן לא עשה בו מושבע כנשבע מזיד כשוגג,

מכדי מזיד גבי עדות מדלא כתיב 'ונעלם', ה"נ לא כתיב 'ונעלם'.

א"ל ר"ה: חוכא? שמא מזיד דלאו כשוגג בפקדון

ב. אלא ר''ש ממעילה למד. והיינו חוכא, אדגמר ממעילה שילמד מעדות.

ודחי' דמסתבר, ממעילה הו"ל למילף, שכן מעילה בכל נהנה בקבוע חומש ואשם.

ומרובים מעדות שכן חטא הדיוט בשבועה תבעיה וכפריה ואואין.

ג. ר"פ ורהבדר"י: חוכא, דר"ש למד גז''ש למה ליה דפריך: מה לפקדון שלא עשה בו מושבע כנשבע מזיד כשוגג.

וחוכא? שמא פריך קודם הג"ש ולא אחר שלמדו ג"ש.

והך דרב"א לרבנן: ר"ש הוא דתנא שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה?

- שמא מזיד כשוגג פרך שלמד ממעילה, דהנך נפישין, אבל מושבע כנשבע לא פריך.

ותהדר עדות ותגמר מפקדון מזיד דלאו כשוגג: מה פקדון שוגג, ולא מזיד אף עדות וכדיליף פקדון ממעילה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום