שבועות דף לה עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אמר אביי: מתניתין - במי שהוא חנון, במי שהוא רחום קאמר. - שאין דבר אחר שנקרא רחום וחנון, ודאי במי שהוא חנון או רחום אמר אבל בשמים ובארץ כיון דיש שמים וארץ, בשמים ובארץ קאמר.

ת"ר: כתב אל' מאלהים, יה מהוי''ה - אינו נמחק, שד' משדי, אד' מאדני, צ'ב מצבאות ה"ז נמחק.

רבי יוסי: צבאות כולו נמחק, שנקרא על שם ישראל, ד'והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים'. ואין הלכה כר' יוסי

כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו - ה"ז נמחק.

לפניו: ליי' - ל' נמחק, ביי' - ב' נמחק, ויי' - ו' נמחק, מיי' - מ' נמחק, שיי' - ש' נמחק, היי' - ה' נמחק, כיי' - כ' נמחק.

לאחריו: נו מאלהינו הם מאלהיהם כם מאלהיכם - נמחק.

אחרים: לאחריו אינו נמחק, שכבר קדשו השם. והלכה כאחרים

כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש, חוץ מזה שהוא חול, ד'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך'. ראב''ע ועוד: אף זה קדש.

וכריא"ר: גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה, וכאותו הזוג.

כל שמות האמורים בלוט חול, חוץ מזה שהוא קדש, ד'ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו', מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקב"ה.

כל שמות האמורים בנבות קדש, במיכה - חול.

ר"א: 'בנבות' קדש, במיכה- יש חול ויש קדש, אל' -חול, י'ה - קדש,

חוץ מא'ל שהוא קדש: כל ימי היות בית האלהים בשילה.

כל שמות האמורים בגבעת בנימין - לר"א: חול, לרי''ה: קדש.

אמר לו ר"א: וכי מבטיח ואינו עושה? אמר לו ר' יהושע: מה שהבטיח עשה, והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח, באחרונה שביחנו הסכימו על ידן, שנאמר: 'ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל וגו'.

כל שלמה האמורין בשה"ש קדש, שיר למי שהשלום שלו,

חוץ מ'כרמי שלי לפני האלף לך שלמה', שלמה לדידיה, 'ומאתים לנוטרים את פריו' רבנן.

וי"א, אף זה חול: 'הנה מטתו שלשלמה. ואף אחרים.

והך שמואל: מלכות שהורגת במלחמת הרשות עד אחד מששה בעבודת המלך לא נענשת וזה נלמד: 'כרמי שלי לפני האלף לך שלמה' למלכותא דרקיעא, 'ומאתים לנוטרים את פריו' למלכותא דארעא, היינו שישית מלבר א''כ שמואל לא כת"ק ולא כי"א.

- אלא ה"ק, וי"א: זה קדש, וזה הוא חול – דמטתו שלשלמה, ושמואל כי"א.

כל מלכיא האמורים בדניאל חול, חוץ מזה שהוא קדש: אנת מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך.

וי"א: אף זה קדש, שנא: 'מרי חלמא' לשנאך ופשרה לערך', ואי ס"ד לנבוכדנצר וכי דניאל אמר זאת על ישראל?

ולת''ק יש לו שונאים אף מהעכו''ם ועליהם אמר.

ג. ובכל כנויין - הרי אלו חייבין כו'.

ורמינהי: 'יתן ה' אותך לאלה ולשבועה' והלא כבר נאמר: 'והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה'.

לפי שנא': 'ושמעה קול אלה', נאמר כאן ולהלן 'אלה', מה להלן שבועה ובשם אף כאן שבועה ובשם

- אביי: הא רבי חנינא בר אידי, הא רבנן.

דתניא רחב"א: הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע, קלל ואל תקלל, מה השבע בשם אף לא תשבע בשם, מה קלל בשם אף לא תקלל בשם.

ורבנן? אי גמירי גזירה שוה, ניבעי שם המיוחד.

ואי לא גמירי גז"ש אלה דשבועה דאין אלה אלא בשבועה ד'והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום