שבועות דף לה עמוד א
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
לכך נכתבה עדות אצל שבועת ביטוי טטומאת מקדש וקדשיו, דבכולן נאמר 'ונעלם' וכאן לא נאמר, לחייב על המזיד כשוגג.
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן - הרי אלו פטורים, שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפקדון.
משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אלו פטורים, מפני שקדמה שבועה לעדות.
עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני - הרי אלו פטורין (עד שתכוין להם).
אמר לשנים משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני שאם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני, שבועה שאין אנו יודעין לך עדות, והם יודעין לו עדות עד מפי עד, או שהיה אחד מהן קרוב או פסול - הרי אלו פטורין.
שלח ביד עבדו, או שאמר להן הנתבע, משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו - הרי אלו פטורין, עד שישמעו מפי התובע.
ת"ר: משביעני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן, - פטורין ד'תחטא בשבועת הפקדון בתביעת ממון ויש לו, אף תחטא' דשבועת העדות.
ב. משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות כו'.
ת"ר: משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני, פטורין
ד'ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע', מי שקדמה עדות לשבועה, ולא שקדמה שבועה לעדות.
ב. עמד בבית הכנסת ואמר משביעני עליכם.
שמואל: אפילו עדיו ביניהן פטורין. וקמ"ל שעמד בסמוך אליהם
ותנ"ה: ראה סיעת בנ''א עומדין ועדיו ביניהן, ואמר להן משביעני עליכם אם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני, פטורין ד'והוא עד', והרי לא ייחד עדיו.
אפילו אמר כל העומדין כאן: 'והוא עד', והרי ייחד עדיו.
ב. אמר לשנים משביע אני עליכם.
ת"ר: אמר לשנים משביע אני עליכם פלוני ופלוני אם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני, והן יודעין לו עדות עד מפי עד, או שהיה אחד מהן קרוב או פסול, יכול יהו חייבין?
- ת"ל: אם לא יגיד ונשא עונו, בראוין להגדה הכתוב מדבר.
ב. שלח ביד עבדו וכו'.
ת"ר: שלח ביד עבדו, או שאמר להן הנתבע משביעני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו, יכול יהו חייבין? ת"ל: 'אם לא יגיד ונשא עונו'.
וכר"א: 'אם לוא יגיד' אם לו לא יגיד ונשא עונו, ואם לאחר לא יגיד פטור.
משביעני עליכם, מצוה אני עליכם, אוסרכם אני הרי אלו חייבין.
בשמים ובארץ - הרי אלו פטורין.
באלף דלת ני, ביוד הי וה, בשדי, בצבאות, בחנון ורחום, בארך אפים, ברב חסד, ובכל הכנויין - הרי אלו חייבין.
המקלל בכולן ר''מ- חייב, וחכמים פוטרין.
המקלל אביו ואמו בכולן ר''מ- חייב, וחכמים פוטרין.
המקלל עצמו וחבירו בכולן - עובר בלא תעשה.
יככה ה' אלהים, וכן יככה אלהים - זו היא אלה הכתובה בתורה.
אל יכך, ויברכך, וייטיב לך - ר"מ מחייב, וחכמים פוטרין.
ד. משביעני עליכם
אר"י ה"ק: משביע אני עליכם בשבועה האמורה בתורה, מצוה אני עליכם בצוואה האמורה בתורה, אוסרכם אני באיסור האמור בתורה.
אביי, ה"ק: משביע אני עליכם בשבועה, מצוה אני עליכם בשבועה, אוסרכם אני בשבועה, כובלכם אני בשבועה.
ה. באד', ביה', בשדי, בצבאות, בחנון ורחום, בארך אפים, ברב חסד.
למימרא, דחנון ורחום שמות הם
ורמינהי: אלו הן שמות שאין נמחקין: כגון אל, אלהיך, אלהים, אלהיכם, אהיה אשר אהיה, אלף דלת, ויוד הי, שדי, צבאות.
ואלו נמחקין- הגדול, הגבור, הנורא, האדיר, והחזק, והאמיץ, העזוז, חנון ורחום, ארך אפים, ורב חסד.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום