שבועות דף כד עמוד ב

פרק שלישי

הכי השתא, שם כיון דמעיקרא אכל והדר נשבע - חשובי אחשביה, אלא הכא מי אחשביה.

רבא: מ"ט דמאן דאית ליה איסור כולל? מידי דהוה אאיסור מוסיף, ומאן דפטר דלית ליה,

כי אמר איסור מוסיף - בחדא חתיכה, בשתי חתיכות לא אמרי'.

רבא: למאן דאית ליה איסור כולל, אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים - מיגו דחייל אענבים חייל נמי אתאנים.

פשיטא - מהו דתימא: איסור הבא מאליו אמרינן, ולא איסור הבא מעצמו קמ"ל.

מתיב רבא בריה דרבה: יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד, ואלו הן: טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ,

ר"מ: אף אם היתה שבת והוציאו - חייב, אמרו לו: אינו מן השם.

ואם איתא משכח"ל חמש, כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב, מיגו דחייל אתמרים חיילא נמי אחלב.

- כי תני - איסור הבא מאליו, ולא איסור הבא מעצמו

והרי הקדש - בכור דקדושתו מרחם

אב"א: תני דבר שא''א להישאל עליו, משא''כ שבועה שאפשר להישאל

והקדש הא אוקמינן בבכור.

- אב"א: תני - קרבן קבוע, ולא קרבן עולה ויורד

הרי טמא שאכל את הקדש, דקרבן עולה ויורד הוא. - בנשיא, ור"א היא, דנשיא מביא שעיר.

רב אשי: קתני - מידי דחיילא כשיעור שבועה, דחיילא אפחות מכשיעור לא קתני.

והך דהקדש - הא בעינן שוה פרוטה.

מר"ז: תני - זדונו כרת, ולא שזדונו לאו.

והך דאשם דזדונו לאו, - וקתני בחטאת קאמרינן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום