תענית דף ג עמוד א

פרק ראשון

ויקשה דתנן: ניסוך המים כל שבעה. לא רי''ה: דיום אחד.

לא ר"ע: דב' ימים ו' וז', ולא ריב"ב: דששה ימים ב' עד ז',

לעולם כרי"ה: דעשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים – הלמ"מ.

ר"י מרי"ה: העובר לפני התיבה ביו"ט אחרון, האחרון מזכיר

לא רי"ה דמתני': דגם בשחרית מזכיר. ולא רי''ה דברייתא דמשביעי, ולא ר''י ב''ב דמשני

אלא הוא ר' יהושע ב''ב, ואחר שנסמך נקרא רי''ה,

בימות החמה אמר משיב הרוח לא חוזר, אמר מוריד הגשם חוזר.

בימות הגשמים, לא אמר רוח אין חוזר, גשם חוזר,

ואפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל - אין חוזר.

דתניא: עבים ורוחות לא חייבו חכמים להזכיר [אף בגשמים],

ואם בא להזכיר מזכיר אף בחמה. משום שאינם נעצרים כלל

וכן: טל ורוחות לא חייבו להזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר

טל לא נעצר דלך הראה אל אחאב ואתנה מטר. ולא טל- שלא נעצר,

ואליהו נשבע שיעצר אפי' טל של ברכה, ולא אמר שיחזור שאין ניכר.

כריב"ל: 'כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם

כשם שא"א לעולם בלי רוחות, כך א"א בלא ישראל,

והך: ד'ועצר את השמים' - מהעבים ומהרוחות,

בעבים אחרונים, ברוח שאין מצויה, דאפשר בלעדיה גם בגורן בנפה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום