תענית דף ד עמוד ב

פרק ראשון

סברוה: שאלה פירושו הזכרה וכרבי יהושע מיו''ט אחרון.

ודחינן: אפילו ר"א ושאלה סמוך לגשמים, אבל הזכרה מיו''ט ראשון.

והך: דעד מתי שואלין את הגשמים

לר"י: עד שיעבור הפסח, ולר"מ: עד שיצא ניסן.

לא כר''ח: ששואל ולא מזכיר - דכ''ש שיזכיר

ולא כר''י: ששואל ש"ץ בדרשה דיו''ט א' - דאין צורך בזה

ולא כרבה: ששואל עד קרבן פסח בי''ד דא''כ א''צ עוד ריצוי הזכרה

אלא כעולא: דתרי תנאי אליבא דר''י.

רי"ו: הלכה כר"י. ממוסף דיו''ט אחרון דחג, ופוסק במוסף יו''ט א' דפסח

והך: דבג' במרחשוון שואלין, ולר"ג: בז'. ואר"א: הלכה כר"ג

תירוץ א. רי"ו ור''א חולקים,

ולא אמרי': דכאן לשאול כאן להזכיר, דהזכרה ושאלה מתחיל יחד,

תירוץ ב. רי''ו: כשאין ביהמ''ק מזכיר ושואל ביו''ט אחרון.

ר''א: כשיש ביהמ''ק או לבני בבל מזכיר ושואל בז', משום עולי רגלים ופירות שבשדה.

רב: מזכיר במוספין, ופוסק במנחה ערבית ושחרית, וחוזר במוספין.

ושמואל חלק: דמתחיל במוספין ובמנחה דאיך יעשנו חול, ופוסק ערבית ושחרית, וחוזר ומתחיל במוספין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום