תענית דף ז עמוד א

פרק ראשון

א. ר"א: שהוא לצדיקים ולרשעים, מתחיית המתים, שרק לצדיקים,

וחלק על רב יוסף: דכתחיית המתים ולכן קבעוה שם בתפילה.

ג. ר"י: : יום שניתנה בו תורה, ד'יערף כמטר לקחי',

ולקח הוא תורה 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו'.

ד. רבא: יותר מיום שניתנה בו תורה, ד'יערף כמטר לקחי' קטן נתלה בגדול.

רבא: אם ת"ח הגון הוא התנהג עמו בנחת כטל,-'תזל כטל אמרתי'

ואם לא, התנהג עמו בחוזק כמטר - 'יערף כמטר לקחי'

רבי בנאה: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים,ד'עץ חיים היא למחזיקים בה', ב. 'רפאות תהי לשרך', ג. 'כי מצאי מצא חיים'.

שלא לשמה נעשית לו סם המות, -'יערף כמטר לקחי', לשון הריגה.

ר"ז מר''יו: 'כי האדם עץ השדה' אחר שביקשו רי''ר לשנות לו דברי אגדה, והיה ליבו חלש.

אם ת''ח הגון - ממנו תאכל ואתו לא תכרת', ואם לא אתו תשחית וכרת.

רחבר"ח: ברזל בברזל יחד ב' ת"ח מחדדין זה את זה בהלכה כברזל בברזל

א. רבב"ח: נמשלו דברי תורה כאש, ד'הלא כה דברי כאש נאם ה',

מה אש אינו דולק יחיד - אף ד"ת אין מתקיימין ביחידי.

והיינו דריב"ח: 'חרב אל הבדים ונאלו' - חרב על שונאיהן של ת"ח שעוסקין לבד בתורה, ועוד שמטפשין -ונואלו, ועוד שחוטאין מקראי.

ב. רנב"י: נמשלו דברי תורה כעץ, ד'עץ חיים היא למחזיקים בה',

כעץ שמדליק את הגדול אף ת"ח קטנים מחדדים את הגדולים.

כר"ח: הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר, ומתלמידי יותר מכולן.

רחב"פ: לקראת צמא התיו מים לתלמיד הגון. ואי לא הוי כל צמא לכו למים

רחב"ח: תלמיד הגון- יפוצו מעינתיך חוצה, ואם לא - יהיו לך לבדך.

ג. רחב"א: נמשלו דברי תורה למים, ד'הוי כל צמא לכו למים'

שהולכין למקום נמוך, אף ד"ת מתקיימין רק במי שדעתו שפלה.

ד'הוי כל צמא לכו למים', ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב',

שמתקיימין רק בפחות שבכלים, אף ד"ת במי שדעתו שפלה.

כבת קיסר לריב"ח: דחכמה מפוארה בכלי מכוער,

וא"ל ריב'''ח: שגם אביה עושה כן, ולכן שמה היין בכלי כסף וזהב והחמיץ, וכששאלו קיסר דיש יפים ולומדים, א"ל: אי היו מכוערים היו יודעים יותר.

ד''ת משתכחין בהיסח הדעת כג' משקין שנפסלין בהיסח הדעת

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום