תענית דף ח עמוד ב
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
מעשה שהיה רעב ומוות, ולא יכלו לבקש על שניהם,
ארשב"נ: לבקש על השובע וממילא יתן חיים, דמשביע לכל חי ד'ונצומה
ונבקשה מאלהינו על זאת', מכלל דיש אחרת.
מר"ח: 'ורחמין למבעא ... על רזא דנה'
מעשה שגזרו שמד ושלא לישב בתענית,
אר"ז: שיקבלו ע"ע, וכשיבטל השמד ישבו בתענית,
והוכיח: מ'אשר נתת את לבך להבין ולהתענות וגו'.
רי"צ: גשמים בע''ש אפי' בשני אליהו – הן סימן קללה
כרב"ש: קשה יום המטר כיום הדין. טורח לבנ''א שא''א לצאת
אמימר: אי לא שצריך לבריות היינו מבקשים רחמים לבטלו
רי"צ: שמש בשבת צדקה לעניים, ד' שמש צדקה ומרפא'.
גדול יום הגשמים [ג]
א. רי"צ: שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו, ד'לתת מטר ... ולברך..
ב. רי"ו: כיום קבוץ גליות, ד'שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב',
ג. שאפילו גייסות פוסקות בו, ד'תלמיה רוה נחת גדודיה'.
אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין,
ותדר"י: ד'יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'.
הנכנס למוד גרנו אומר יה''ר מה''א שתשלח ברכה במעשה ידנו.
התחיל למוד- אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה.
מדד ואח"כ בירך – הר"ז תפלת שוא. שאין הברכה מצויה בדבר השקול, המדוד, המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום