תענית דף ח עמוד א

פרק ראשון

'אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון',

ר"א: דור ששמים משתכין כנחשת מלהוריד מטר- שאין לוחשי לחישות

ותקנתן: יגיד עליו רעו ילכו אצל מי שיודע ללחוש תפילה בלחש

'ואין יתרון לבעל הלשון' שיכול ללחוש ולא לוחש מה הנאה יש לו?

לחש ולא נענה - ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה, ד'ויצו עליה במפגיע'-תפילה, דואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי'.

לחש ועלתה בידו, ומגיס דעתו עליו מביא אף לעולם, דאף על עולה.

רבא: שני ת"ח שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה - מתקנאין באף, ומעלין אותו, ד'מקנה אף על עולה'.

ב. ר"ל: לעת"ל אומרים החיות לנחש: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה לך? א''ל ומה יתרון לבעל הלשון.

ר''א: נשא לבבנו אל כפים - תפלת יחיד נשמעת רק כששם נפשו בכפו.

שמואל: דויפתוהו בפיהם וגו' ואעפ"כ- והוא רחום יכפר עון - דוקא בציבור.

ב. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף גשמים יורדים בשביל בעלי אמנה

ג. שגדולים בעלי אמנה בהקב''ה בק''ו ממאמין בחולדה ובור,

רי"ו: המצדיק עצמו מלמטה, מצדיקין עליו הדין מלמעלה,

מר"ה: מוכיראתך עברתך.

ר"ל: מ'פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך

'בהם עולם ונושע' השמח ביסורין שבאין עליו מביא ישועה לעולם

'ועצר את השמים' כאשה שמחבלת חבלי לידה ולא יולדת,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום