יבמות דף צה עמוד א

פרק עשירי

אלא: אשת איש, ו'איסור קל' היינו: שאינו אוסרה כל ימיו, ותנ"ה.

כשהלכו אשתו וגיסו למדה"י -

א. ר' אמי: ת"ק: בין בעדים דלגיסו מותרת, בין בב"ד דאסורה - מותרת.

וריו"ס: ב"ד דפוסל על אחרים [כאשת איש בע"א] - פוסל על עצמו,

עדים שלא פוסל על אחרים [דאנוסה] - לא פוסל על עצמו.

ב. רי"צ נפחא: לת"ק: בין אשתו וגיסו, בין ארוסתו וגיסו -

אשת גיסו אסורה [כאשת איש] ואשתו מותרת [שלא יאמרו 'תנאי'].

וריו"ס: אשתו וגיסו - לא יאמרו 'תנאי בנשואין',

ולכן אינו פוסל על אחרים - אינו פוסל על עצמו,

ארוסתו וגיסו - שיאמרו 'תנאי בקידושין',

ופוסל על אחרים [דמחזיר גרושתו] - פוסל על עצמו [דאחות גרושתו].

• שמואל: הלכה כריו"ס.

ויקשה: דיבמה - לרב: כאשת איש, לשמואל: אינה כאשת איש.

ואר"ה: כשקידש אחיו אשה והלך למדה"י, ושמע שמת אחיו,

ונשאה - דלרב אסורה ליבם, ולשמואל: מותרת לייבם [דא"א 'תנאי'].

ומתרץ, א. שמואל לא על ריו"ס אליבא דרי"צ אלא אליבא דר' אמי.

ב. כרי"צ ולא על 'פוסל' אלא על 'אינו פוסל' [ואפי' ב'אשתו' מתיר].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום