יומא דף עח עמוד א

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שבת דיש מנעל, אמוראי עברו דרך מלבוש,

ר"א סנדל לכתחילה לא, הכל הגיעו לפירקא, חוץ מרבינא שכאבו רגליו גב הרגל, ולא סנדל דהיה שלולית, ולא דרך מלבוש דלכתחילה לא,

אסור לישב ע"ג לחלוח ביוה"כ, ובמטפחת, ע"מ להטפיח.

להצטנן בפירות מותר, ר"י בדלעת, רבה בינוקא,

רבא בכוס כסף, ר"פ: ולא מלא שמא ישפך, חסר מותר, חרס אסור שפולט, ר''פ כוס כסף חסר אסור משום דניתז,

זב''ח אורח דר''א ור''א וריב''ל וכול רבנן דקיסרי א''ל מטפחת היתה לאביך בעיוה"כ ושורה ומנגבה ולמחר מקנח פניו, ערב ת"ב שורה במים ולמחר מעבירה ע"ג עיניו וכן רב"מ.

רי''ע: אמרת להיפך ושאלנוך מסחיטה

מר'א זקן ויושב בישיבה אי צריך רשות להתיר בכורות

רצב"ח: ראיתי לריב"ז שנטל רשות, ר"א לא כך המעשה דריב"ז כהן היה ובעי הלכה כר"מ דחשוד בדבר לא דנו ומעידו, או דנאמן על של חבירו ולא על של עצמו, ופשט דהלכה כרשב"ג,

ותו בעי מהו לצאת בסנדל של שעם ביוה"כ,

והעיד שראה לריב"ל שיצא בסנדל של שעם ביוה"כ ול"ש מתענ"צ. וכן העיד על ראד"נ.

ר"י יצא בשעם, אביי בעלי תמרים, רבא בנצרי דקלים רבר"ה כרך סודר על רגלו ויצא, ומהך דפליגי בקיטע בקב שלו משום כתיתין שיש בו ומשום תענוג,

רבא דחה א. דכתיתין לא עושה כלי, ב. לא כל תענוג אסור, ג. דרבר"ה כרך סודר, ד. מדסיפא משמע דרישא לאו בכתיתין,

רבא לכו"ע מנעל,

ובשבת חלקו אי גזרי שמא ישמט ויטלטל ד' אמות.

תינוקות מותרין בכולן חוץ מנעילת הסנדל, שיאמרו גדולים הכינו לו, אבל סנדל לא מניחים מאתמול, כשמואל שרוצה לטעום מוות ילבש נעליים ויישן עמם, ודחי' דמותרין לכתחלה, אלא הן דלא רביתיהו,

גזרו רבנן והנך דריבו לא גזרו,

אביי דאמרה לי אם, רביתיה דינוקא מים חמים ושמן וכו', כרבה שקנה חרס לשוברו,

מלך וכלה ירחצו פניהם ולרחב"ת לא ירחצו, חיה תנעול ולרחב"ת לא תנעול, מלך דביופיו תחזינה, כלה שלא תתגנה, עד ל' יום, חיה תנעול משום צנה, מחמת סכנת עקרב מותר, #עט#

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום