בבא בתרא דף קכח עמוד ב

פרק שמיני

לרי''ו: אינו נאמן וכרבנן, לר''א כר''י: דנאמן, וכן הלכה.

נוטלת בנכסים דעכשיו כאחד מן הבנים דלאחמ"כ,

ואפי' לר"מ הכא לא נתכווין, בשעת חלוקה ואפי נתמעטו

הר"ז נשבע גובה מחצה מבני חורין ולא ממשועבדים, שהלקוחות סומכים על עדים, דשמא עשו קנוניא ביניהם.

ונאמן בשבועה לפי שהוא כמלווה ע"פ שהרי העדים מעידים

ולא דמי למלווה בשטר שכתבו - דכשקיימו הוא כשטר גמור.

ואפי' לר"ע ר"י שהוא כמשיב אבידה כאן יש עדים ואירתת ולכך הודה במחצה

למבר"א פטור ואפי' לרשב"א דהוויא מודה במקצת כך הוא משיב אבידה

ואינו כהילך אלא שטר דגבי ממשעבדי,

הלכתא בכל הני כדשלח ר"א לרב"ח, בתינוק, באשתי, ובשט''ח

ולאפוקי מר"י דבכור, ומאתקפתא דמר בר רב אשי

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום