בבא בתרא דף קנא עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פעם אחת כשחלתה שוב שלחה לו שיבוא ויקנה ואמר איני רוצה, אמרה לו תבוא תקנה איך שתרצה הלך וקנה ממנה ושייר לה מעט, כדי שהקנין יחול, וכשהבריאה באה לר''נ וזימנו ולא בא משום שעשה קנין ושייר, שלח לו אי אינך מגיע אכך בקוץ שאינו מוציא דם [נידוי], שאל לעדים איך היה המעשה אמרו שאמרה ווי שמתה אותה אשה [עצמה],

אמר להו: א"כ הוה מצוה מחמת מיתה, שיכול לחזור

מתנת שכיב מרע במקצת

מר''נ: הרי היא כמתנת בריא - שאם עמד אינו חוזר,

והרי היא כמתנת שכיב מרע - דלא בעיא קנין.

א''ל רבא כבר הזהרתיכם: לא תיתלו בוקי סריקי בר''נ שאמר: הרי היא כמתנת בריא ובעי קנין.

א. רבא לר''נ: שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת; מאי לאו דלא קנו מיניה! לא, דקנו מיניה. א''כ סיפא: לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת;

ואי דקנו מיניה, למה אין מתנתו קיימת?

א''ל כך משמואל: שכ"מ שכתב כל נכסיו לאחרים, אף שקנו מידו - עמד חוזר, בידוע שלא היה מצוה אלא מחמת מיתה.

ב. ר''מ לרבא: מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה, ואמרה: תנתן כבינתי לבתי, והוא בי''ב מנה, ומתה, וקיימו דבריה - שם במצוה מחמת מיתה.

ג. רבינא לרבא: האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי, ומת - לא יתנו לאחר מיתה, תנו מנה לפלוני ומת - יתנו לאחר מיתה; וממאי דלא קנו מיניה? דומיא דגט, שאינו בר קנין,

שם גם במצוה מחמת מיתה.

רהבדר''י: מצוה מחמת מיתה בעלמא בעיא קנין, וכי תניא הני מתנייתא - במחלק כל נכסיו, דההיא מתנת שכיב מרע שויוה.

והלכתא: מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין, ואף דמת

מצוה מחמת מיתה לא בעיא קנין, והוא דמת;

עמד חוזר, - ואף על גב דקנו מיניה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום