בבא בתרא דף קסה עמוד א

פרק עשירי

ולת"ק אין מנהג המדינה

וכרב אשי: במקום שנוהגים בפשוט וביקש: פשוט, ועשה לו מקושר - מקפיד.

במקום נהגו מקושר, וביקש: מקושר, ועשה לו פשוט - מקפיד.

וחלקו במקום דנהיגי בפשוט ומקושר, וביקש פשוט, ועשה לו מקושר

- מר סבר: קפידא, ומר סבר: מראה מקום הוא לו.

אמר אביי: רשב"ג ור"ש ור' אלעזר, כולהו סבירא להו: מראה מקום הוא לו.

רשב"ג - הא דאמרן.

ר"ש: דאם הטעה לשבח - הרי זו מקודשת.

ר' אלעזר - האשה שאמרה התקבל לי גיטי ממקום פלוני, וקיבלו לה ממקום אחר פסול, ור"א מכשיר. מר סבר: קפידא, ומר סבר: מראה מקום הוא לו.

מקושר שכתוב בו שני עדים פסול קמ"ל אף דבעלמא כשר כאן לא

פשוט שכתוב בו עד אחד כאביי: דאפי' עד אחד בכתב ועד אחד בפה.

אמימר: אכשר בעד אחד בכתב ועד אחד על פה. ולא סבר כאביי,

ויישב למתני פשוט שכתוב בו עד אחד דקמ"ל דשנים במקושר כעד אחד בפשוט, מה שם אף כאן פסולא דאורייתא,

א. תדע, דשלחו מא''י לרי''ר: עד אחד בכתב ועד אחד ע''פ, מהו שיצטרפו?

אליבא דת"ק דריב"ק לא תיבעי, דאפי' שנים בכתב ושנים על פה לא מצטרפי,

אליבא דריב''ק תיבעי שנים בכתב ושנים על פה הוא דמצטרפי, אבל עד אחד בכתב ואחד על פה לא מצרפינן, או לא שנא?

שלח להו: אני איני כדיי ששלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה - שיצטרפו.

ב. א"ל: אנן כך מתני' דשלחו חברייא לרי"ר: שנים שהעידו אחד בבית דין זה ואחד בב"ד זה, מהו שיבואו ב"ד אצל ב"ד ויצטרפו?

אליבא דת"ק דר"נ לא תיבעי, דאפילו בחד ב"ד לא מצטרפי,

תיבעי אליבא דר' נתן, דווקא בב"ד אחד מצטרפי אבל בתרי ב"ד לא מצטרפי או ל"ש.

ושלח להו: אני איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה - שיצטרפו.

ג. מב"ח: כך שלחו: שנים שהעידו בב"ד זה וחזרו והעידו בב"ד זה, מהו שיבוא אחד מכל ב"ד ויצטרפו?

אליבא דר' נתן לא תיבעי, אם עדים מצרפינן, כ''ש דיינים

אליבא דת"ק דר''נ עדים הוא דלא מצרפינן, אבל דייני מצרפינן, או ל''ש.

שלח להו: אני איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה - שיצטרפו.

ד. רבינא כך שלחו: ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן, צריכי למכתב במושב ג' היינו חד הביא או לא?

שלח להו: אני איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה, שצריכין למכתב במותב ג' היינו, וחד הביא.

ועל זה החזירו לרי"ר לביהמ"ד.

כתוב בו 'זוזין מאה' דאינון 'סלעין עשרין' - אין לו אלא עשרין.

זוזין מאה דאינון תלתין סלעין - אין לו אלא מנה.

כסף זוזין דאינון ונמחק - אין פחות משתים.

כסף סלעין דאינון ונמחק - אין פחות משתים.

דרכונות דאינון ונמחק - אין פחות משתים.

כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים, מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון. א"כ, למה כותבין את העליון? שאם תמחק אות אחת מן התחתון - ילמד מן העליון.

ת"ר: אמר כסף - אין פחות מדינר כסף. [לא מטבע ולא פריטי] דכתוב ביה מטבע ובאותו מקום לא היו פרוטות מכסף רק נחושת והמטבע הכי קטן הוא דינר

כסף דינרין ודינרין כסף - אין פחות משני דינרין כסף.

כסף בדינרין - אין פחות מבשני דינרין דהב כסף.

זהב אין פחות מדינר זהב. ולא חתיכת זהב דכתב מטבע ופריטי דדהבא לא עבדי אינשי

זהב דינרין ודינרי זהב - אין פחות משני דינרין דהב.

זהב בדינרין אין פחות מב' דינרין כסף זהב. ולא אמרי' זהב בב' דינרי זהב דיד בעל השטר על התחתונה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום