בבא בתרא דף קסח עמוד א

פרק עשירי

ריב''א: חתם על שובר אמרה לו: שזה לא היא, ואמר לה שזה כן היא,

אף שאמר אביי דאין דרך ת"ח למידק, מ''מ אם דק, דק.

אביי: ת"ח שמקדש אשה יקח עם הארץ עמו שמכיר בנשים שלא יחליפוה.

והטעם 'וכתב ונתן' וכעת שאין נוהגין כך הטילוהו על האשה דלא לשהייה.

כותבין שטר ללוה אף שאין מלוה עמו - אף דמיירי בעיסקא

כותבין שטר למוכר אף שאין לוקח אף במוכר שדהו מפני רעתה.

אין כותבין שטרי אירוסין אף ת''ח, שנח לחמיו לקחתו חתן.

אין כותבין שטר אריסות וקבלנות וכו'. וקמ''ל אפי' בבורה

הכא תרגימו: שטרי טענה. ריב"א: זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד.

טעם דרשב''ג דלא ניח"ל דתהא זכותך כזכותי דדמית עלי כאריה,

ולא מצד כופין דלכו''ע כופין על מידת סדום

מי שפרע מקצת חובו, והשליש את שטרו ואמר לו: אם לא אתן לך מכאן ועד יום פלוני תן לו שטרו,

הגיע זמן ולא נתן - רבי יוסי: יתן, ר''י: לא יתן.

וחלקו דלר' יוסי: אסמכתא קניא, ולר''י: אסמכתא לא קניא.

מרב: הלכה כרבי יוסי, ר''א מרי''ו: אין הלכה כרבי יוסי

ולהלכה ואין הלכה כרבי יוסי.- ואסמכתא לא קניא.

מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים, ובא לפני ב''ד ועושין לו קיום:

איש פלוני בן פלוני נמחק שטרו ביום פלוני, ופלוני ופלוני עדיו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום